סיבוב בבניין המעונות שתכנן משה ספדיה באוניברסיטת בר אילן ועובר עכשיו שיפוץ

לפני כמה ימים עברתי במקרה ליד בניין מעונות הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, אותו תכנן האדריכל משה ספדיה בשנות ה-80. הבניין כבר שנים ניצב קצת מוזנח כשכתמי צבע לא אחידים מכסים על הבטון החשוף והלבן שהיה בזמנו חדשני בנוף הבנייה הישראלי. משקופי החלונות נעקרו והפכו את הפתחים לחורים שחורים פעורי פה. גדר פח לבנה הוקמה סביבו. ספרתי על כך לשאול והוא הזדרז ללכת ולצלם את הבניין – ועל כך תודתי לו.

לפני שלוש שנים כתבתי כאן רשימה על בניין המעונות, עוד כשהיה מאוכלס כולו. בזמנו גיליתי שהבניין כולו מאוכלס אך ורק בבנים, רובם דוברי אנגלית. לו יכלו הקירות לדבר, אבל עכשיו הכל ריק.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

חזית צפונית: חלונות הבניין הוסרו ונותרו פתחים ריקים

.

מגדל המדרגות

.

מבט על הקצה העליון של מגדל המדרגות המקשר לאגף החדרים המזרחי בבניין. באגף המערבי המדרגות הן פתוחות

.

חזית דרומית ובה הכניסה הראשית

.

2014

.

חזית הבניין מורכבת ממדרגות: למעבר ולשהייה ומרפסות

.

.

לאחרונה זכתה חברת "אלקטרה בניה" בפרויקט BRT, שבמסגרתו יחודשו ויבנו בנייני מעונות לאוניברסיטת בר אילן. לאוניברסיטה קיימים כיום שני מתחמי מעונות: אחד בדרום הקמפוס הכולל חמישה מבנים, ומתחם נוסף בחלקו המרכזי של הקמפוס הכולל בניין אחד בודד – את הבניין הזה ששימש מעונות לבנים תכנן האדריכל משה ספדיה. נוסף על אלה, שני בנייני מעונות חדשים יבנו בצפון הקמפוס ובסך הכל ישרתו המעונות כ-1,600 סטודנטים.

עכשיו עובר בניין המעונות של ספדיה פירוק מסוים: פרטי הבניין כמו חלונות, דלתות וריצוף סולקו. אפילו המדרגות הפנימיות באגפי הבניין הוסרו. במקור תוכנן הבניין לאכלס 200 מיטות בחדרים זוגיים וגם בחדרים גדולים יותר (בין השאר התגוררה בבניין משפחתו של אב הבית). הבעיה המרכזית היתה שהבניין תוכנן ללא מיזוג אוויר, מהלך שפגע בתפקוד השוטף ולא חיבב במיוחד את הבניין על דייריו. סביר להניח שעבודות החידוש צפויות לפתור את כל אותם פערים שאינם תואמים למציאות של היום.

פניתי לספדיה ושאלתי אותו אם הוא מתכנן את הפרויקט, אך מתברר שמאז שסיים את עבודות התכנון בשנות ה-80 נותק הקשר בין האדריכל ובין הנהלת האוניברסיטה. את פרויקט החידוש ותכנון בנייני המעונות החדשים מתכנן האדריכל רני זיס, שלא הרחק משטח הקמפוס, בשכונת קריית קריניצי החדשה, השלים לאחרונה את בנייתו של מתחם מגדלי מגורים חדשים, ובעבר כתבתי על חידוש מלון אלמא בזכרון יעקב שתכנן עם אדריכל אמנון רכטר.

.

.

שלט, אבל בשונה מאוניברסיטת תל אביב כאן לא מציינים את שם האדריכל

.

חצר פנימית שוכנת בין שני אגפי הבניין וכרגע היא מכוסה באדמה

.

מבט למעלה: בטון חשוף ולבן השונה מהותית מהבטון החשוף הכהה והגס בו נהגו אדריכלי ישראל לעשות שימוש בשנות ה-60 וה-70

.

אחד מהשינויים המרכזיים בבניין בו הדגיש האדריכל את מערך המעברים בין ציבורי לפרטי בין חוץ לפנים, הוא הסרת חלק מהדירוגים וסגירת אזור הבניין המתווך בין האזורים השונים

.

יש אמנם בבניין מגדל מדרגות סגור, אבל המדרגות הראשיות פתוחות בחלקן במרכז הבניין

.

כשמשני צידי המדרגות דלתות מקשרות לשני אגפי הבניין בהם שוכנים חדרי הסטודנטים

.

2014

.

הטיח והצבע קולפו, מרצפות הטראצו המצוינות הוסרו

.

גם הוסרו המדרגות הפנימיות והמקוריות שקישרו בתוך המבנה כל זוג קומות בסוג של סלון. כאן נבנו מדרגות עץ זמניות

.

הסלון המשרת כל זוג קומות הוא אולם דו-קומתי המקושר במדרגות פנימיות

.

כאן נותרו המדרגות המקוריות

.

כאן הן הוסרו ורק פס בקיר מזכיר כי היו פה מדרגות

.

מדרגות מתכת מונחות בחוץ

.

כל אגף כולל מסדרון צר המקיף את גרעין האגף ובו חדרים משותפים, כשחדרי השינה של הסטודנטים מרוכזים בהיקף החיצוני של המסדרון

.

קטע במסדרון

.

חדר: אחת הבעיות המרכזיות בבניין היה המחסור במיזוג אוויר שלא הותקן בו במקור

.

2014: חדר לדוגמה

.

חזיתו האחורית של בניין כלכלה ומינהל עסקים

.

גם הוא מדורג ונמנע ככל הניתן מחזית דו-ממדית וסטנדרטית, כשמסכי זכוכית מאירים את אולם הספרייה ובולטים גם בחוץ

★★★

רשימות נוספות שפרסמתי על עבודות שתכנן אדריכל משה ספדיה:

.

(1) שכונת הלגו במדרשת שדה בוקר

(2) מעונות סטודנטים באוניברסיטת בר אילן

(3) בניין כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן

(4) אנדרטת הקרון ביד ושם

(5) מודיעין 01

(6) מודיעין 02

(7) ביתו הפרטי של משה ספדיה בעיר העתיקה

(8) בניין רשות העתיקות בירושלים

(9) מלון מצודת דוד

(10) מרכז קהילתי בשכונת נווה עופר

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.