לפני כחדשיים היציגה Sony את המצלמה החדשה מדגם (A9 (ILCE-9 ומאז נכתבו אין סוף סקירות, ביקורות (חיוביות ושליליות) וגם השמצות מרושעות כנהוג במרחבי הסייבר בעת הזאת. דבר אחד בטוח, המצלמה הזאת נגעה בהרבה עצבים חשופים גם בקרב אוהדי Sony וגם בקרב נאמני Nikon ו-Canon, כל אחד מסיבותיו הוא. כל המהומה הזאת מוכיחה בבירור שיש כאן משהו מענין ושונה, אולי מצלמה שעשויה לשנות את כללי המשחק שהיו מקובלים עד היום. עקבתי בענין רב אחרי כל התהליך החל משלב השמועות שלפני ההכרזה ועד גל הסקירות והביקורות שלאחר ההכרזה. כעת, לאחר שקראתי עשרות סקירות וביקורות, צפיתי בהרבה סרטי וידאו ובחנתי לא מעט דימויים שצולמו במצלמה מעניינת זו החלטתי שהיגיע הזמן להביע גם את דעתי. לצערי טרם הזדמן לי לבחון את המצלמה באופן מעשי כך שכל מה שתקראו להלן מבוסס על הרושם שנוצר אצלי בעקבות סיכום החומרים שהעלו אחרים לרשת. פוסט זה איננו מהווה סקירה מלאה של המצלמה, כאלו תוכלו לקרוא באתרים רבים אחרים.

כבר לפני שנתיים כתבתי בפוסט מס׳ 45: The A Team כי משפחת המצלמות מדגמי A של Sony מהווה בפירוש טכנולוגיה משבשת (Disrupting Technology) המשנה את כללי המשחק. כל אחת מן המצלמות בסדרה זו (כיום כבר לכולן יש דור שני ובקרוב מאד שלישי) היציגה חידוש טכנולוגי מענין, החל מה-A7 משנת 2013 שהיתה המצלמה חסרת המראה הראשונה בעלת חיישן
Full Frame 24X36, מחפש אלקטרוני איכותי ויכולת החלפת עדשות (ואפשרות לשימוש כמעט בכל עדשה שתרצו באמצעות מתאמים יעודיים), המשך ב- A7S בעלת יכולת הצילום המעולה ב-ISO גבוה מאד וכלה ב-A7R II שהוצגה בשנת 2015 ולחיישן שלה אין מתחרים גם כיום.

מה בכל זאת היה חסר במשפחת A7? בעיקר שלוש יכולות מרכזיות: חיי סוללה ארוכים, קצב צילום מהיר ומערכת מיקוד אוטומטי עוקבת מהירה ומהימנה. אין זה סוד וכבר נכתב על כך רבות שהמצלמות חסרות המראה של Sony לא הצטיינו, בלשון המעטה בפרמטרים אלו, למעט אולי ה-A7R II שכבר צוידה במערכת מיקוד אוטומטי משובחת אולם לא עמדה בתחרות עם דגמי הדגל של Nikon ו-Canon בכל הקשור לקצב צילום גבוה מאד יחד עם מיקוד אוטומטי עוקב (בין היתר עקב הרזולוציה הגבוהה, 42MP, שלה). הסוללות הקטנות בהן צוידו המצלמות ממשפחת A7 הספיקו, במקרה הטוב ל-300-400 חשיפות, שום דבר המתקרב ליכולות של ה- DSLR. עם זאת, יש לזכור כי צריכת החשמל של מצלמות חסרות מראה גבוהה בהרבה מזו של מצלמות DSLR מאחר והחיישן פועל בהן במצב Live View כל הזמן, יחד עם פעולה רציפה של המחפש האלקטרוני או הצג האחורי. זהו ה-Trade Off של הסרת המראה והמחפש האופטי המאפיינים את מצלמות ה-DSLR.

עניין נוסף ששוללי המצלמות חסרות המראה הצביעו עליו היה החוסר בעדשות: ענין זה למעשה נפתר כיום כמעט לגמרי כאשר קו העדשות היעודיות של Sony התרחב מאד בשנתיים האחרונות והעדשות המעולות מסדרת G הוכיחו פעם אחר פעם שגם באופטיקה Sony איננה קוטלת קנים. הוסיפו לכך את העדשות היעודיות לפורמט FE של יצרנים צד ג כמו  Ziess ו-Samyang/Rokinon יחד עם מגוון המתאמים המאפשרים שימוש כמעט בכל עדשה שתרצו וכמעט כל צלם יוכל להתאים את העדשות שמענינות אותו למצלמות מסדרה A (עם מגבלות מסויימות, תלוי בעדשה). בנוסף לכך גם Sigma תציג ככל הנראה בהמשך השנה עדשות מסדרת Art לפורמט FE. מה עדיין חסר? בעיקר עדשות Prime באורכי מוקד ארוכים מאד, 600 ו-800 מ״מ הנמצאות בשימוש בעיקר אצל צלמי ספורט וצלמי טבע. נכון להיום העדשה הארוכה ביותר של Sony בפורמט FE היא 400 מ״מ או עדשת הזום המעולה החדשה 100-400. בתוספת מכפיל X1.4 ומכפיל X2 יעודיים ניתן להגיע ל-800 מ״מ אולם יש צלמים שדורשים יותר. קצת סבלנות וגם זה יגיע, כך אומר רס״ן שמועתי.

לפני חודשיים הפכה Sony את הקערה על פיה פעם נוספת והוכיחה כי אין לה כוונות לעצור: המצלמה מדגם A9 הוכרזה במסגרת ארוע גדול ומושקע אליו הוזמנו והיגיעו מרבית השמות הגדולים מאתרי הצילום המובילים.

הנה הנתונים העיקריים ההופכים את ה-A9 למצלמה שוברת שוויון:

  1. חיישן FF בעל 24MP שקיבל ציון 92 ע״י DXO. החיישן החדש הינו מסוג
    Stacked back-illuminated structure with integral memory ופועל עם מעבד מהיר מסוג BIONZ X המבצע 60 חישובי מיקוד וחשיפה בשנייה
  2. יכולת צילום מהיר עד 20 מסגרות בשנייה של קבצי RAW, עד 241 קבצים דחוסים ברצף או
    368 קבצי JPEG ברצף
  3. קצב צילום גבוה זה מתבצע בשקט מוחלט באמצעות סגר אלקטרוני שכמעט ואינו יוצר עיוותים והוא חופשי מרעידות
  4. קצב צילום זה אפשרי עם מיקוד אוטומטי עוקב ומדידת חשיפה רציפה AF/AE ו-693 נקודות מיקוד
  5. מחפש Viewfinder אלקטרוני איכותי ביותר מסוג OLED בעל 3.7 מליון פיקסלים הפועל בקצב רענון של 60/120 מסגרות לשנייה: כלומר, אין החשכה כלל של מה שרואה הצלם בזמן הצילום גם בקצב של 20 מסגרות לשנייה!
  6. סוללה מדגם חדש המאפשרת הרבה יותר צילומים מאשר בדגמים הקודמים: הנתון הרשמי הוא 480 חשיפות עם פעולה רציפה של המחפש האלקטרוני אבל כל הסוקרים מדווחים על מספרים גבוהים פי 3-4 מכך. בנוסף קיים גם Grip הכולל 2 סוללות נוספות ומטען יחודי המאפשר טעינה של 4 סוללות במקביל
  7. יכולת צילום וידאו ב-4K אם כי ברור שהיעוד העיקרי של המצלמה הוא צילום Stills
  8. כל זה בגוף קטן יותר מאשר כל DSLR, במשקל של 673 גרם בלבד ובמחיר של $4500

את המאפיינים הטכניים המלאים ניתן לקרוא כאן, כמו גם סקירה של הטכנולוגיות העיקריות עליהן מבוססת המצלמה.

אם כך, ברור שהפעם הלכה Sony נגד הפטישים הכבדים (תרתי משמע) של Nikon ו-Canon: המצלמות מדגם D5 ו-1DX MK II הן המצלמות בעלות הביצועים הגבוהים ביותר של שתי יצרניות ה-DSLR המובילות (למעט רזולוציה) שבהן משתמשים בעיקר צלמי ספורט וצלמי טבע. ה-A9 מוצבת למעשה מול דגמים אלו כאשר היא עולה עליהם בפרמטרים רבים. אם מסכמים את הנתונים הרי שמקבלים ביצועים טובים יותר, במשקל נמוך יותר ובמחיר נמוך יותר. חשוב להבהיר כי לביצועים המיטביים של ה-A9 ניתן להגיע רק בשימוש בעדשות מקוריות של Sony. שימוש בעדשות של יצרנים אחרים ובעיקר שימוש במתאמים למינהם יגרום להורדת קצב הצילום האפשרי ומהירות המיקוד.

DPreview.com מיהרו לכתוב סקירה מקיפה של ה-A9 ונתנו לה ציון סופי של 89, בדיוק כמו הציונים שקיבלו D5 ו-1DX MK II. האם יש כאן קונספירציה? בניגוד לכותבים מסויימים אני סבור שלא. פשוט מדובר כאן בשלוש מצלמות מצוינות שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. ההבדל הוא שעד כה היו שתי מצלמות שנלחמו על כתר הביצועים ועכשיו יש שלוש. טוב מאד לשוק ולצלמים.

מהן נקודות החולשה של ה-A9 עפ״י DPreview?:

  1. התחום הדינמי ב-Base ISO נופל מזה של מצלמות אחרות של Sony
  2. הגריפ האופציונלי חיוני לעבודה עם עדשות ארוכות
  3. נעילת המיקוד העוקב עדיין פחות אמינה מזו של Nikon
  4. רק חריץ כרטיס זיכרון אחד מבין השניים הוא מסוג UHS-II
  5. תגובת הצבע משופרת אבל עדיין נופלת מן המתחרות
  6. בצילום RAW לא דחוס קצב הצילום יורד ל-12 מסגרות לשנייה
  7. אין אפשרות לשמירת קבצי RAW דחוסים בדחיסה לא מאבדת
  8. איזון הלבן האוטומטי מתקשה בפעולה בתאורה מלאכותית
  9. בשימוש בסגר האלקטרוני אין סינכרון למבזק, קצב הצילום המירבי
    בשימוש במבזק הוא 5 מסגרות לשנייה
  10. ביצוע עלוב ל-AF Assist בתנאי אור קשים
  11. ביצוע נעילת AF במרכז אינו אמין ואינו נוח
  12. אין אפשרות לדפדף בתפריטים כאשר ה-Buffer מתרוקן
  13. כפתורי AF-ON ו- AEL בעלי תנועה קצרה מדי
  14. מצבי Memory Recall עדיין אינם טובים מספיק
  15. העברת קבצים למחשב באמצעות USB 2

לאחר הצגת המצלמה החל מרוץ מרושע של מי ימצא הכי הרבה תקלות ב-A9. טענו שהיא מתחממת, שיש פסים (Banding) ועוד ועוד. Sony הגיבה בעדכון Firmware שהעלה את נקודת הטמפ׳ בה המצלמה מודיעה על חום יתר אולם גם לפני כן, ככל הנראה אף אחד לא הצליח להביא את המצלמה למצב בו היא מכבה את עצמה כתוצאה מהתחממות גם בצילום לאורך זמן בשמש ישירה.

אז בהחלט יש עוד מה לשפר (מכירים מצלמה שאין בה מה לשפר? אם כן ספרו לי…) וסביר להניח שיהיו עוד שיפורים באמצעות עדכוני Firmware. שיפור נוסף שכבר הוכנס בעקבות תלונות הקהל היה הוספת Picture Styles ו-S-Log במצב וידאו שלא נכללו בגרסה המקורית.

המסר העיקרי כאן הוא שכללי המשחק השתנו, ויש עכשיו שלושה שחקנים במגרש ולא רק שניים. השחקן השלישי הביא איתו טכנולוגיות חדשות המאפשרות בחלק מן הפרמטרים ביצועים עדיפים על שני השחקנים האחרים שיחייבו אותם להתאמץ מאד בהמשך אם ברצונם להמשיך לשחק. וכן, אפשר להגיד שהמצלמות חסרות המראה היגיעו לבשלות: אין ספק שאת הטכנולוגיות של ה-A-9 נראה בדורות הבאים של משפחת A7 (או אולי שם המשפחה ישתנה ל-A9) ובמחירים נמוכים יותר.

האם צלמים בעלי 5D ו-1DX MK II צריכים למהר ולעבור ל-A-9? אין מה למהר. אבל כדאי מאד להיות ערים למה שקורה בשוק, להתנסות בדגם החדש (באמצעות השכרה) ולהבין את האפשרויות הגלומות בו. קחו גם בחשבון שבשלב זה המעבר ל-Sony משמעותו החלפת כל העדשות שלכם, ענין לא פשוט ולא זול כלל (כל אחד יחליט לעצמו האם ביצועי המצלמה עם מתאם ועדשות לא של Sony מספקים אותו).

ולגבי Nikon ו-Canon, מומלץ להן מאד לשים לב למה שקורה בשוק ולהפסיק לטמון את ראש ה-DSLR שלהן בחול. אני בהחלט מקווה שנראה בעתיד הלא רחוק והלא מאוחר מדי מצלמות מתקדמות חסרות מראה מתוצרת שתי היצרניות המכובדות הללו. אחרת…

עדכון 30.6.17: הנה הסבר מענין לתופעת הפסים (Banding) המופיעה בצילומים מסויימים בעת שימוש בסגר האלקטרוני של ה-A9. למי שמעונין בהסבר קצרצר: התופעה נובעת מפנלים LED עליהם מוקרנות פרסומות סביב מגרשי ספורט. פנלים אלו מהבהבים בתדר גבוה מאד, גבוה מדי עבור הסגר האלקטרוני. התופעה מתרחשת רק בצילומים בהם הנושא היה קרוב לפנל והאור הנפלט מן הפנל היה משמעותי בחשיפה הכללית של הצילום.

עדכון 15.7.17: סקירה של ה-A9 ב-imaging-resource.com

עדכון 30.8.17: המדריך של B&H למצלמות A של Sony

כתיבת תגובה