חלון אחורי

השינויים המתרחשים בשכונת פלורנטין וסביבתה, לא פסחו גם על הגינה הציבורית היחידה שהיתה בשכונה. למגרש יש היסטוריה ארוכה ומפוארת. היה כאן מגרש כדורגל של מכבי תל אביב, אחר כך בית ספר יסודי, אחר כך סדנאות אמנים וגינה ציבורית, ולבסוף חזרה הגינה להיות בית ספר שפתח את שעריו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. בית הספר החדש ייחודי בכך שהוא משלב בתוכו תכנית לימודים לתלמידים חילונים ודתיים מכל רחבי תל אביב.

פלורנטין היא ככל הנראה השכונה היחידה בישראל שהצליחה לשלב מגורים עם מלאכה, תעשייה קלה, מסחר ומקומות בילוי. אנשי הנדל"ן בסיוע העירייה הצליחו גם את הפנינה הזו לחסל והקמת בית הספר החדש היא צעד נוסף במהלך, לטוב ולרע. את המאמר על בית הספר היסודי דרויאנוב, בתכנון האדריכליות אורית אורנת ורות שפירא, פרסמתי במקור בכתב העת "הד החינוך", בו אני מפרסם בקביעות מאז 2009. ביום ששי הקרוב (19.5) במסגרת אירועי "בתים מבפנים" יתקיים סיור מודרך בבניין בשעה 12:30.

ועל כך ברשימה זו.

.

מקצף גל ועננה

.

האדריכלית: "בסביבה בה האפרוריות שולטת, בחרנו בצבעים חיים של כחול עמוק, ירוק זוהר, פיסטוק ולבן"

.

בעבר נקרא המקום גם "מגרש הדקלים" בעקבות שדרת דקלים שהיתה פה. כמחווה לעבר, נטעו כעת מחדש שדרת דקלים בכניסה לבית הספר.

.

(1) שינויים בפלורנטין

חיסולה של הגינה הציבורית היחידה בשכונת פלורנטין שבדרום תל אביב, לטובת הקמת בית ספר "דרויאנוב" החדש, לווה במאבק תושבים שביקשו לשמור על הגינה. לעירייה היה פתרון: הבטחה לגינה ציבורית בצידו השני של הכביש, בשטח המשמש כיום לחניון. בעקבות ההבטחה המאבק הופסק, הגינה נהרסה, נבנה בית הספר אבל החניון נותר במקומו. במאבק הכושל על הגינה ניצחה העירייה ששואפת מזה עשור לחסל סביבה עירונית ייחודית בישראל בה משולבים זה בזה מגורים, מלאכה, מסחר ומקומות בילוי. בית הספר נבנה למעשה בשטח בו פעל באמצע המאה שעברה בית ספר, שנסגר והפך לסדנאות אמנים מקומיים. האדריכלית רות שפירא שתכננה את המוסד החדש חקרה את תולדות המקום וגילתה כי כבר בשנות ה-20 רכשה אגודת "מכבי" עם הקק"ל את המגרש ופה הוקם מגרש הכדורגל הראשון של קבוצת "מכבי תל אביב". בעבר נקרא המקום גם "מגרש הדקלים" בעקבות שדרת דקלים שהיתה פה. כמחווה לעבר, נטעו כעת מחדש שדרת דקלים בכניסה לבית הספר. בסמוך למגרש רכש יהודי ממוצא פולני שטח להקמת מרכז מלאכה ותעשייה זעירה ובהמשך רכש יהודי ממוצא יווני שטח להקמת שכונת מגורים שנקראה על שמו – פלורנטין.

חזותו הראשית של בית הספר שפתח את שעריו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, מחולקת לתשעה מלבנים צבעוניים בהם משולבים פתחי חלונות. לדברי האדריכלית השראה מסוימת באה מצורת "הקוביה ההונגרית" המעניקה לחזית מראה של משחק. החזות משתלבת היטב עם הבנייה החדשה בסביבה המצליחה למשוך אליה משפחות צעירות. "תל אביב החלה מיוזמות פרטיות, העיר עצמה התחילה עם 'הגרלת הצדפים' בחולות", טוענת שפירא ורואה במהלך המשך רציף למהותה של תל אביב כזירה של הזדמנויות. "המלאכה אמנם נדחקת והשאלה כיצד לווסת את הלחצים היא שאלה עצומה, אך עדיין נשמר בשכונה עירוב השימושים של מגורים, מסחר ומבני ציבור". בכל מקרה, גם בבית הספר קיים עירוב ייחודי: פועל בו מסלול על-אזורי שעוסק בזהות יהודית פלורליסטית המושך אליו תלמידים מכל רחבי העיר. הודות לכך, ניתן למצוא כאן כיתות משותפות לילדים דתיים וחילוניים בהן מתקיימים שיעורי יהדות מורחבים, כשבכל שכבת גיל פועלת כתה אחת במסגרת זו. "אנחנו שואפים לכך שבית הספר יהיה בית ספר סביבתי במובן הרחב", מסבירה המנהלת כיצד היא תופסת את המוסד ביחס לסביבה. "יש כאן סביבה עם תעשייה זעירה, גרפיטי, ריבוי דתות. הילדים מבקרים בבתי המלאכה, אנחנו רואים את עצמנו כשחקן בשכונה ומעוניינים ללמוד כמה שיותר דרך המפגש עם מה שהשכונה מזמנת".

.

האדריכליות רות שפירא ואורית אורנת

.

(2) האדריכליות

"למדתי והחכמתי מבתי ספר שראיתי בעת סיור שערכתי בקופנהגן" מגלה האדריכלית רות שפירא (בתמונה מימין) כיצד התכוננה לקראת תכנון בית הספר שהיה לראשון שתכננה עם האדריכלית אורית אורנת (בתמונה משמאל) השותפה איתה במשרד אדריכלים מאז 2000. "בבתי הספר בקופנהגן למדתי על היחס בין השטחים הפתוחים ובין שטחי הלימוד הסגורים. דבר נוסף שלמדתי הוא ששם הכיתות נוטות לקונבנציה אבל החצר פתוחה, רב-שימושית והיא חלק רצוף מהמרחב הציבורי כי אין גדרות ואין שומר, במקומם יש את העיניים של הציבור ששומרות על הביטחון. על כזה דבר אפשר רק לחלום במציאות המסובכת שלנו".

.

האדריכלית: "שברנו את הסכימה הרגילה של מסדרונות ואת המעברים פתחנו לאולם מרכזי שיכול להכיל רעיונות ושימושים שונים לאורך הזמן"

.

חלקו העליון מכוסה בלוחות אקוסטיים המונעים מהאולם להפוך למקום רועש וגם מעניקים לו צבעוניות הממשיכה את משפחת הצבעים המופיעה גם על חזית הבניין הראשית

.

בתקרת האולם פתחים המחדירים קרני שמש לא ישירות לאורך מרבית שעות היום, כך שאין צורך לבזבז אנרגיה ועלויות חשמל על תאורה מלאכותית.

.

המעקות הפונים למרכז האולם בכל קומה מורכבים מזכוכית, כך שבעת אירועים רבי משתתפים, יכולים התלמידים לעמוד בקומות העליונות ולהשתתף.

.

המנהלת: "אין פה את החלוקה למסדרונות ואגפים, אלא יש חלל שהופך אותו למקום עם תחושה של קמפוס".

.

(3) האולם המרכזי

"אני מרגישה שזה חלל שאנחנו רק מתחילים לגלות את הפוטנציאל שלו וכיצד עובדים אתו", מספרת גלית גוטרמן מנהלת בית הספר בבואה לתאר את יחסה לאולם הגדול המתנשא במרכז הבניין וקושר בין כל ארבע הקומות. בעקבות ממדיו הקטנים יחסית של המגרש עליו הוקם המוסד לא התאפשרה הקמת אולם ספורט, לכן, בחרו האדריכליות ליצור אולם גדול במרכז הבניין, כזה המשמש לא רק למעבר אלא גם להתכנסות של כל תלמידי המוסד המונה 18 כיתות. "רצינו ליצור מקום שתהיה בו תחושת קהילתיות ולא התבדלות", מסבירה האדריכלית. "שברנו את הסכימה הרגילה של מסדרונות ואת המעברים פתחנו לאולם מרכזי שיכול להכיל רעיונות ושימושים שונים לאורך הזמן". המעקות הפונים למרכז האולם בכל קומה מורכבים מזכוכית, כך שבעת אירועים רבי משתתפים, יכולים התלמידים לעמוד בקומות העליונות ולהשתתף. מתחילת השנה מתקיימים פה טקסים ואירועים כמו מפגשי ראש חודש עברי, שירה בציבור בהשתתפות ההורים ושיעורי התעמלות בימות החורף הגשומים. "בזכות החלל הזה בית הספר לא דומה לבתי ספר וותיקים. אין פה את החלוקה למסדרונות ואגפים, אלא יש חלל שהופך אותו למקום עם תחושה של קמפוס", מוסיפה המנהלת.

הקיר המרכזי באולם מחולק לשני חלקים: שטחו התחתון צבוע לבן וניתן להקרין עליו סרטים. חלקו העליון מכוסה בלוחות אקוסטיים המונעים מהאולם להפוך למקום רועש וגם מעניקים לו צבעוניות הממשיכה את משפחת הצבעים המופיעה גם על חזית הבניין הראשית. בתקרת האולם פתחים המחדירים קרני שמש לא ישירות לאורך מרבית שעות היום, כך שאין צורך לבזבז אנרגיה ועלויות חשמל על תאורה מלאכותית. עיצוב הפתחים כמו עוד אלמנטים רבים בבניין, עוצבו בתיאום עם האדריכלית תמי הירש, יועצת לבנייה ירוקה.

.

מושבים מזמינים ורקע ירוק זוהר

.

המדרגות כאירוע

.

(4) המדרגות

"בסביבה בה האפרוריות שולטת, בחרנו בצבעים חיים של כחול עמוק, ירוק זוהר, פיסטוק ולבן" מסבירה האדריכלית. לבניין יש לא פחות מארבע גרמי מדרגות, אך רק אחד הוא בולט במרכז. קיר ירוק זוהר מצוי בדופן המדרגות כשבתחתית יש טריבונות עץ המעניקות לתלמידים מקום שהייה נעים ומעט אינטימי באולם הגדול.

.

הספרייה עם חלון ראווה למרכז הבניין

.

הריהוט בספרייה מתאפיין במשפחת הצבעים המופיעים בשאר חלקי בית הספר והריהוט נייד ומתקפל

.

המיקום והעיצוב של הספרייה מצליחים להפוך אותה למוקד שוקק חיים לאורך שעות היום ובעיקר בעת ההפסקה.

.

(5) הספרייה

הספרייה ממוקמת בקומת הקרקע מול דלתות הכניסה לבניין. לעומת הכתות הסטנדרטיות מעוצבת הספרייה כשהיא מדופנת בשני מסכי זכוכית – מסך אחד פונה אל האולם המרכזי ומסך שני אל החזית החיצונית ואל החצר. הריהוט בספרייה מתאפיין במשפחת הצבעים המופיעים בשאר חלקי בית הספר והריהוט נייד ומתקפל, כך שבדומה לשימוש באולם המרכזי גם כאן ניתן לערוך שימושים שונים על פי הצורך. המיקום והעיצוב של הספרייה מצליחים להפוך אותה למוקד שוקק חיים לאורך שעות היום ובעיקר בעת ההפסקה.

.

הגגות מוצלים ומכוסים בדק עץ, המעניק תחושת חמימות ורכות

.

יש גם מתקנים

.

ונוף

.

(6) גגות

גגות בית הספר במפלסים השונים מנוצלים לחצרות בהן ניתן לעשות שימוש בהפסקות או ככיתות חוץ, גם בחלוקה לשכבות גיל שונות. את המנהלת מעסיקה השאלה כיצד היא תצליח להתמודד עם פיקוח על כל אחד מהגגות, מהלך שידרוש מורה תורן בכל גג. היות ובית הספר נפתח רק השנה ולא כולו מאוכלס, הצורך והשימוש בגגות עדיין לא משמעותי.

הגגות מוצלים ומכוסים בדק עץ, המעניק תחושת חמימות ורכות המתאימה לחצר גם אם היא מנותקת מהאדמה ומצויה בקומה רביעית. מבעד למעקות ניתן להשקיף על נופה של העיר ההולכת וצומחת אל על. באחד מהגגות מגדלים התלמידים במסגרת שיעור קיימות מגוון של ירקות שהספיקו להבשיל.

.

התלמידים מגדלים ירקות על הגג

.

צילומים: רן ארדה, באדיבות אורנת שפירא אדריכלים

.

המאמר פורסם במקור בכתב העת 'הד החינוך' (עורך ראשי: ישראל שורק, עיצוב: נעם תמרי)

★