חלון אחורי

כבר יותר משנה שלא הבאתי את מה שאני מפרסם בכתב העת "הד החינוך". הסיבה העיקרית היא שכתבתי על פרויקטים בחו"ל שלא נראים לי מתאימים לכאן. באופן עקרוני בבלוג אני מעוניין להתמקד רק באתרים מקומיים (למעט מקרה אחד).

בגיליון האחרון שהתפרסם בשבוע שעבר הצגתי את בית הספר החדש שתכננו האדריכלים-שותפים ברוך ברוך (יו"ר עמותת האדריכלים בישראל) ויוסי סלומון (אבא של דניאל סלומון) ברמת השרון שבוצע על ידי החברה למשק וכלכלה (שדאגה גם לתמונות). מדובר בבית ספר שזכה לטיפול עדין של צבע, מה שעורר אצלי את העיסוק בצבע באדריכלות והשפעתו על המשתמש.

* * *

צבעוניות בחזיתות בית הספר (צילומים: משה כהן)

הצייר אנרי מאטיס טען ש"גוון אחד הוא צבע בלבד, אך שני גוונים מתואמים הם החיים". ואכן הצבע הוא לא רק ליופי אלא הוא טומן בחובו ערכים רבים ומשמעותיים לאדם ולסביבה. במחקרים רבים שנערכו בעשורים האחרונים נמצא כי שילוב צבעים יכול להשפיע באופן משמעותי לא רק במישור העיצובי של בניין, אלא גם על ההרגשה, השייכות, ההתמצאות והישגי התלמידים והמורים. בית הספר היסודי החדש בשכונת נווה גן שבדרום רמת השרון, הוא אחד ממוסדות החינוך החדשים שנחנכו בשנת הלימודים הנוכחית, וששולבו בתכנונו צבעים כחלק מהתכנון הכולל של הפרויקט.

האדריכל ברוך ברוך שהשתתף בתכנון בית הספר ומשמש גם כיו"ר עמותת האדריכלים בישראל, מרבה להשוות בין הבניין החדש לבין פרויקט אחר שתכנן לפני כעשור – המדיטק בחולון, שמתאפיין גם הוא בצבעוניות עשירה. "בית הספר בנוי מבתים, כשלכל שכבת גיל יש בית משלה. אם אתה מסתכל מהחלון אתה רואה את המונוכרומטיות של העיר וכאן רצינו לייצר משהו משמח ומורכב שכאילו אומר שכאן יש קרנבל יום יום". ברוך מציין שהצבעוניות היא חלק בלתי נפרד מהאדריכלות הים תיכונית וניתן למצוא אותה למשל בבנייה ביוון המשלבת לבן עם כחול, אך גם בבנייה באירופה הקרה כמו בקופנהאגן ובאמסטרדם וגם במקסיקו וקובה שם הצבעוניות היא חלק ממסורת אדריכלית היסטורית. לטענתו של ברוך צבעוניותו של המדיטק היתה לאחד מהגורמים שהביאו להצלחתו של הפרויקט בקרב תושבי העיר. כעת בבית הספר היסודי, בחרו האדריכלים לשוב ולהכניס לפרויקט צבעוניות המשלבת כחול, אדום וצהוב כדי ליצור זהות לכל בית ושכבת גיל, "רצינו לעודד יותר שמחה של ילדות ולהתרחק מהרצינות והאחריות של המבוגרים".

הצבעים החמים שנבחרו אינם נועזים מידי אלא משתלבים בחזיתות הבניין הפשוט למדי, ומעניקים לו חיים ועניין. השטחים שנצבעו נבחרו בקפידה מתוך חלקי החזית השונים, באופן מאופק מבלי "להשתולל" בצביעת חזיתות שלמות, וזאת במטרה לשמור על הרשמיות של בית ספר. בדרך זו שילבו האדריכלים באופן מרומז באדריכלות הבניין, את המתח התמידי הקיים בין סגל המורים המבקשים לשמור על שליטה, ארגון וסדר, בעוד התלמידים מחפשים כל העת דרך לפרוץ את המסגרת והמשמעת ולהביע את זהותם האישית, לצחוק, לקפוץ ולהשתובב.

בעשורים האחרונים התרבו המחקרים והפרסומים העוסקים בהיבטים של צבע במבני חינוך הן במישור היישומי והן במישור התיאורטי.

ד"ר רחל זבה שחקרה את תוצרי המפגש עם הצבע במבני חינוך, מצאה כי בישראל נתפס הצבע כמרכיב קישוטי התורם ליופיו של הבניין ובחירת הצבע נתפסת כעניין של טעם אישי. מרבית האנשים אינם מודעים לתורת הצבע והשפעותיו על החושים וההתנהגות. אלא שבחירת הצבעים היא פעולה בעלת משמעות אסתטית ותפקודית שהשלכותיה רבות ומשפיעות.

זבה טוענת כי הצבע פועל בחתרנות ומשאיר עקבות ביחסם של ילדים לסביבתם. לכן, ההתייחסות אל הצבע צריכה להיות כאל גורם בעל השפעה ישירה על תפקוד, התנהגות והרגשה. זבה מביאה את הצעתו של האדריכל מיכאל לנקסטר (Lancaster), הסובר כי תהליך תכנון צביעת מבנה צריך לכלול 4 שלבים עיקריים: (א) סקר של המבנה וסביבתו, (ב) ניתוח הסקר לקביעת עמדה כללית ובחירת סקלת הגוונים ההולמת את הסביבה והמבנה, (ג) תכנון הצביעה לכל אחד ממרכיבי המבנה (גגות, קירות, דלתות וכדומה), ולבסוף גם את (ד) הצגת התהליך בפני הציבור ושיתופו.

צביה הורטנר מנהלת הגף לעיצוב חזות מבני חינוך, מציגה  במאמרה "עיצוב המרחב הפיסי – השלכות על הפחתת אלימות" את המרכיבים המשפיעים על התנהגות תלמידים. הורטנר רואה בבחירת הצבע ובגוון מרכיב מרכזי בתהליך התכנון. לדבריה "במחקרים שנעשו נמצא כי סביבה צבעונית משפיעה על עירנות ועל דרבון או על עייפות ושעמום. צבעים חמים, כמו אדום וצהוב, נתפסים כצבעים מעוררים יותר מאשר צבעים קרים, ירוק וכחול, הנתפסים כצבעים מרגיעים". כמו כן ישנם חוקרים שמצאו שצבעוניות הסביבה יכולה להשפיע גם על ביצוע, מצב הרוח ותפיסת החומר הנלמד. לפי זה הוצע כי פעילויות הדורשות רמת ריכוז גבוהה תילמדנה בסביבה שקטה הצבועה בצבעים קרים.

במאמר שפורסם עוד בשנת 1984(Rivlin & Weinstein)  נמצא כי רעש, סדר ואי סדר, עושר בגירויים וצבע הם מאפיינים סביבתיים המשפיעים על הלמידה. בכיתה בה נצבעו הקירות בגווני כחול ושאר צבעים רגועים נמדדו הישגים טובים יותר מאשר בכיתות שנצבעו באדום. כך הוכח שתכנון מושכל יכול לתרום לסביבת לימודים איכותית, אסתטית ובכוחו לשפר את הישגי התלמידים והתנהגותם.

גם צמחיה יכולה להשתלב במערך הצבעים בבית הספר. בית הספר היסודי מאיר דורון עדיין צעיר והצמחיה בו טרם התפתחה. אך האדריכלים דאגו לשמר בחצרו עץ אקליפטוס וותיק ולא רק עבור הצל ויתרונותיו האקלימיים, אלא גם במטרה לשלב את צבעו הירוק במערך הצבעים בבית הספר.

לקריאה נוספת:

רחל זבה (תשס"ג): צבע במבני חינוך תיאוריה ויישום, מחלקת הפרסומים של משרד החינוך התרבות והספורט, ירושלים.

צביה אורטנר, עורכת (תשס"ה): עיצוב ושיפור חזות מבני חינוך, היבטים בהשפעת המרחב הפיזי על הפחתת אלימות, מחלקת הפרסומים של משרד החינוך התרבות והספורט, ירושלים.

LancasterMichael (1996): Colorscape, Londra, Academy Editions,London.

Leanne Rivlin & CarolWeinstein, C. (1984): Educational Issues, School Settings and Environmental Psychologyת Journal of Environmental Psychology, 4(4), pp. 347-364.

01

05

* * *