Culture Agent

זה היה כבר רגע לפני שהתור של אבי עברי באמת מגיע. האושר היה בטוח, האהבה היתה גדולה, הוא כתב עליה עכשיו אלבום שלם שהולך להיות הפריצה הגדולה שלו. זה הטייק השני שלו, אחרי הקודם שפוספס בגדול והפעם הוא לא היה יכול לתת לזה לוותר. ופתאום יום אחד בהיר היא קמה והלכה. "שוב נפלתי", הוא נזכר. "זה היה בסוף שלב המיקסים, באתי לשמוליק דניאל, המפיק של האלבום, ושאלתי אותו 'איך אני אמור לשיר את זה?', 'למי אשיר את כל השירים?' זה קרס מתחתי ולא ידעתי איך לשמוע את השירים, היתה תקופה שלא רציתי בכלל לשיר אותם. הרגשתי שאין להם משמעות, למשך הרבה זמן. הרגע שבו הם חזרו לקבל בשבילי את המשמעות היה רק כשהקהל אמר שזה נגע בו"

הבעיה הידועה, הבן-אדם נכנס לסרטי אהבה מטורפים בחיים וכשאהבה נגמרת הוא מתמוטט לגמרי. "אני אמור לטפל בעצמי בעניין הזה, יש בי תכונות שאני מבין ש'זה מה יש' איתן, ואני לומד להשלים עם זה", הוא כמעט מתנצל. "זה מה שמרגיש לי מהלב, לכתוב שירים על אהבות שקורות ומתממשות בצורה הכי סופית שלהן, אני פשוט חי אהבה. אני רומנטיקן שברגע שמגיעה אהבה, אני אומר שזה לנצח. אבל היום, אחרי שהתפכחתי, אני מודע לזה שעידן האהבה לנצח נכחד, אין יותר כזה דבר לדעתי"

אהבות הרימו והורידו את עברי. את השיר המפורסם היחיד שלו דאז הוא כתב על פרידה ("שיהיה", של "צמד רוקט", 1994), וגם את התיאטרון שהקים בתקופת הביניים הזאת פתח וסגר בנסיבות הקשורות לאהבה. הן נלוו בחתונה וגירושין מכוערים, וזה גם מה שכצפוי מוטט אותו, "אף פעם לא הבנתי מה קשה בגירושין עד שעברתי את זה, שנה וחצי שלמות של הליך מתיש שפירק לי את החיים בכל המובנים. חיפשתי את עצמי וחיפשתי את עצמי, עד שהגיע הטלפון מגל"צ".

הטלפון הזה, מסתבר, גורלי במיוחד בעבור עברי ובעבור מאזיני הרדיו בשנה האחרונה, שקיבלו את להיטי הרדיו המטורפים "עכשיו תורי" ו-"שיר שמח", שלא היו עולים על הפרק בלעדיה. אייל קיציס, מסתבר, היה מעריץ גדול של השיר "שיהיה", עד כדי כך שהוא דרש שישימו את השיר במערכת הכריזה, בזמן צילומי התוכניות שלו. זה היה יום ההולדת שלו, וחבריו ביקשו להפתיע אותו בשידור. "חשבתי שמסתלבטים עלי כי הרי קיציס ופרידמן ידועים בתור מתחנים לא-קטנים. הייתי צריך לברר עם חברים ולהצליב מידע כדי לגלות שמדובר באמת, והאמת שעד לרגע שעלינו לשידור לא האמנתי שזה נכון. רק ברגע שהוא התבקש לזהות את הקול שלי, הבנתי שזה אמיתי, הוא היה כמובן בהלם. כל הזמן הרגשתי שאני רוצה לחזור למוסיקה, הגעגועים אליה היו כמו אל אהובה ברגעים קשים. חלמתי על המוסיקה, ייחלתי לה וכמהתי לה תמיד. קיציס שאל מה קורה ומתי אני חוזר, ובאותו הרגע אמרתי לו שוואלה, הפלת לי אסימון".

כבר ביום למחרת החליט עברי שהוא הולך על זה, טלפון קטן לשמוליק דניאל (עמיר בניון וכו'), חבר ותיק ושותף מוסיקלי לשעבר (להקת ספטימה), ויוצאים לדרך. "כתבתי וכתבתי, מהתרגשות ואדרנלין, מערכת יחסים שהיתה לי עוד הוסיפה לי הרבה יותר מזה. הקלטתי בבית על טייפ 4 ערוצים. שלחתי לחברות תקליטים, ופתאום הגיע טלפון מאדם עם קול נמוך מים המלח, ששאל איפה אני מופיע? אמרתי שאני לא מופיע, והוא הזמין אותי לפגישה. נפגשנו, הוא השתכנע ולחצנו ידיים". האדם הוא שאול מזרחי, האיש מאחורי הבארבי, האיש שהביא את "בית הבובות" לפלטינה כפולה ואת עברי עכשיו לפעמיים פלוס פלייליסט.

"שאול מתעסק במוסיקה ולא בבירוקרטיה, יש לו את הזמן ואת הכשרון לשמוע דברים ואם הם טובים פשוט לקחת ולעשות איתם משהו", מסביר עברי את החוש של מזרחי ללכת עם האמנים שלו עד הסוף. "שאול הוא לא פקיד אלא מעריץ, ואם חברות התקליטים פספסו כי הדיסק היה אלף בערימה, הוא פשוט שומע ומגלה את הדברים הטובים. הוא בא מאהבה למוסיקה, אתה קולט את התשוקה שלו. בחברות התקליטים זה יותר ביזנס ממוסיקה, שאול עושה אמנם ביזנס ואמנם יש לו פה ושם נפילות, אבל הוא מאמין באמנים שלו, וזה ייאמר לזכותו ביג טיים".

מזרחי התמוגג מהחומרים של עברי ונתן לו חופש אמנותי מושלם, "על האלבום עבדנו תשעה חודשים עד סוף המיקסים. זה היה סוג של הריון ולא היה מאושר ממני בתקופה הזו. הייתי אז בתקופה של אהבה גדולה, שרתי לה 'כמה שאת יפה, כמה שאת אוהבת', 'ימים טובים מגיעים', 'עם כל האהבה בסוף אנחנו ננצח', אם אני עברתי ימים קשים אמרתי לה 'תני לי כח, תני לי מנוח'"

ואז הגיע "החושך הגדול", כנראה, כתבת על הפרידה הזו אפילו שיר בשם הזה.
"'חושך גדול' נקרא לפני כן 'אושר גדול'. החברה דאז אמרה לי שיש בטקסט של השיר הזה משהו שלא נראה לה ולא יפה בעיניה. היא היתה כמו אוזן ביקורתית בשבילי, והחשבתי מאוד את דעתה. לאחר מעשה, אולי היה לה תפקיד של להכווין את הטקסטים ואחרי שהיא סיימה היא הלכה. ה'אושר' הפכתי בעקבות כך ל'חושך'".

עברי יצא כבר מזמן מהגדרת הוואן-היט-וונדר, אבל את חזרתו אל עולם המוסיקה לא עשה כדי להציל את הנאחס. "לא ביקשתי להצליח, ברגע שנפתחה לי הדלת הייתי מרוצה. לא אשקר ואומר שאני לא רוצה שהמוסיקה תצליח, אבל על הצלחה מסחרית חשבתי בתקופת 'צמד רוקט', כשהייתי צעיר עם אגו. עכשיו המוסיקה היתה בעיקר ריפוי בעיסוק, ובהחלט נהניתי ביצירת האלבום כמו שלא נהניתי אף פעם".

"אושר גדול", כשמו כן הוא, יוצא השבוע. אבי עברי ישיק אותו במופע חגיגי במועדון הבית, הבארבי, ביום רביעי בשעה 22:30 במופע חשמלי מלא. בחודש הבא יתחיל להופיע גם במופעים אקוסטיים, והמופע הראשון יתקיים בקפה ביאליק בת"א, ב-14.11. וגם בשורה לאנשים שלא גרים בת"א: "השלב הבא שלי הוא לצאת מחוץ לתל אביב, וזה יקרה לכל היותר בעוד חודשיים, לסיבוב הופעות ברחבי הארץ".