למי זה מיועד?
לאמנים בעלי מוטיבציה גבוהה, בתחילת דרכם, או בהמשכה, שרוצים ליצור לילדים: בוגרי בית הספר לתיאטרון חזותי, ציירים ופסלים, רקדנים וכוריאוגרפים, מעצבים, אנימטורים, מאיירים, במאים ואמנים מכל הסוגים והתחומים.
מטרת הקורס:
נחיתה רכה בעולם האמנות לילדים. מתן כלים גדולים וקטנים ליצירת תיאטרון חזותי או תיאטרון בובות אמנותי לילדים. פיתוח שפת תיאטרון ייחודית לילדים, מתוך הזהות האמנותית של כל משתתף. אימוץ אמנים חדשים ומאתגרים לתיאטרון הקרון.
ועוד כמה מילים:
הלימודים יהיו לגמרי הפקתיים. כל לימוד תיאורטי ייעשה בזיקה ישירה ליצירה. המשתתפים יתנסו ביצירה במגוון שפות אמנותיות: תיאטרון חפצים וחומרים, תיאטרון בובות, תיאטרון דימויים, תיאטרון סיפור, תיאטרון מחול ופיסול גוף. הם יתוודעו לטקסטים שונים לילדים ויעבדו אותם לבמה. כמו כן יתנסו בכתיבת תסריטים ומחזות ללא מילים. במהלך הקורס יינתן לתלמידים לווי אמנותי אישי על פי הצורך.
*
על תיאטרון בובות אמנותי לילדים ועל האמנים שילמדו בקורס:
על האוסף הכי הכי (הצגה של תיאטרון הקרון בהשראת שירי הייקו והפוטוריזם האיטלקי)
על קרקס קוביות (תיאטרון המחול והבובות הבאוהאוסי של גליה לוי גרד שתלמד בקורס)
למה הבלונדיניות תמיד זוכות בתפקידים הכי טובים? (על "בתו של יאן" הצגתה של פטריסיה אודונובן שתלמד בקורס)
על השושנה ישנה, הצגתה של נעמי יואלי, במאית הבית של הקרון, שתלמד בקורס. על עבודתה של נעמי יואלי למבוגרים
חפצים מדברים, האתר של שחר מרום שילמד בקורס
על "קו נקודה" הצגתה החדשה של עלינא אשבל ממייסדי הקרון ואמנית נהדרת, בקרוב כאן.
להבין דרך הגוף, פוסט אורח מאת רוני מוסנזון נלקן שתלמד בקורס
רוני מוסזון נלקן היא גם שותפתי היקרה לכתיבת חפץ לב, יסודות תיאטרון הבובות האמנותי
רובוט פילה שיצר עמית דרורי, מתוך עבודה בתהליך
***
ובלי שום קשר אבל חשוב:
לקראת הקיץ הקרב
ספריית גן לוינסקי זקוקה
למקרר קטן כדי להרוות צמאים (ולאכסן קרטיבים).
אם ברשותכם מקרר קטן או מקפיא, אני פנו ל gardenlib@googlegroups.com
ותבואו על הברכה והתודה.
*
ואם כבר, אז גם זה (פרטים נוספים בהמשך):
מרית קרובתי,
מזל טוב וברכות. אני מרגיש קצת כמו משה רבינו [לא צ'רלסטון הסטון. האמיתי.] על הר נבו, כי יום רביעי הוא יום שבו אחה"צ ואילך אני מוכרח להיות עם הילדים. מקווה שתהיינה עוד הזדמנויות, ושהמזל ישפור. בהצלחה רבה. זה ודאי יפתיע אותך אבל תיאטרון הבובות הפילוסופי טרם מש מלוח לבי (-:
זה יפה שגם פילוסופים (ומתרגמים) מתפתים. רב-תחומי אמיתי כמו שאני אוהבת.
ואגב, האיור הוא מחפץ לב, זה דניס סילק שמציץ מהכסא, אבל אני הצעתי בהתחלה לשים את האיור של אלזה לסקר שילר המחללת מן הפרק האחרון של הספר, בתור החלילנית מהמלין, מצודדת הילדים והבובות.
ובעניין תיאטרון הבובות הפילוסופי, לא רק שזה לא מפתיע אותי, יש לי הפתעה קטנה בשבילך. אבל קודם הפרק האחרון באנני ליבוביץ', ואחריו עוד כאב ילדות שלא מרפה, ופעם שלישית גלידה (אני מקווה).
מרית,
בטח, שזיהיתי את סילק, בכל זאת ספר המחזות שלו שהה אצלי קצת בבית (-:
קראתי השבוע בספר על תולדותיהם של סוריאליסטים ודאדאיסטים במחצית הראשונה של המאה העשרים כי סלוואדור דאלי כתב להארפו מארקס אחרי פגישה ביניהם בניו יורק בסוף שנות השלושים תסריט-התחלתי לסרט ששמו היה צריך להיות "האשה הסוריאליסטית" אך הסרט מעולם לא הופק. אני לא מחובבי דאלי הגדולים, ובכל זאת, נותרתי מבולבל, כאילו גיליתי עיר סמויה מעין. כלומר, ידעתי שאנטונן ארטו אהב את סרטי האחים מארקס, אבל לא ידעתי על דאלי.שמא דאלי זמם להחליף את גראוצ'ו בסרט הבא של שלושת האחים? אולי הוא רצה להצטרף כאח רביעי? (דאלי מארקס. אחרי הכל זפו וגאמו לא היו מוצלחים מדיי). בכל מקרה לגבי התיאטרון הפילוסופי מסתובב אצלי כבר כמה זמן רעיון למשהו כתוב. אספר לך בהזדמנות. חוץ מזה, אני לא-כל-כך פילוסופי כמו שאני פוחצ'בסקי. אבל לכתוב תיאטרון הבובות הפוחצ'בסקי. אללי, אין לזה מובן. חוץ מזה זה בוודאי יגרום למישהו/י לגגל 'תיאטרון הבובות הפוחצ'בסקי' והוא/היא עלול/ה לא למצוא דבר (-:
מרית אל תדאגי… גם אם כולם ייפקדו מכאן בגלל העכרת האווירה בתגובות במאמר הקודם, שועי ואני נשאר כאן נאמנים לנצח.
אני סומכת על זה, אנונימי 🙂