חלון אחורי

מבין השכונות בבאר שבע שכונה ה' זוכה לרוב הפרסום בזירה האדריכלית. הסיבה לפרסום היא "השכונה לדוגמה" שנבנתה בתחומה וכוללת מבני מגורים מיוחדים, אותם תכננו אדריכלים כמו אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני (שיכון באורך רבע קילומטר וקוטג'ים טוריים), או נחום זולוטוב ודני חבקין ("שטיח" של בתים צמודי קרקע בצפיפות גבוהה). בהמשך הרחוב החוצה את השכונה, מאחורי המגרש עליו תוכנן לקום על פי התכנית המקורית שיכון מוארך בתכנון רם כרמי ובמקומו נבנו בשנות ה-80 שני מגדלים, ניטע גן שנראה כאילו הושתל כאן מרמת אביב או כפר סבא.

מרבדי דשא עצומים, עצי דקל, שיטה, טקומית, לנטנה, קריסה, הרדוף, מיכנף נאה. רק האשלים מרמזים שכאן זו באר שבע ולא שום מקום אחר. למרות שבאוסף משרד אדריכלי הנוף של ליפא יהלום ודן צור לא נותרו תכניות ותצלומים של הגן, סביר להניח שהגן, הוא המשך לעבודתם של השניים שתכננו את הנוף בשכונה ה' כמו גם בשכונות א', ב', ו-ד'.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

(1) גן אחר

מה לא עשיתי כדי לגלות ולאתר פרטים על הגן. בארכיון של יהלום-צור אין כלום בנושא וגם לא בארכיון טוביהו שבאוניברסיטת בן גוריון. מה שכן מירה וזאנה מנהלת הארכיון, איתרה כמה תצלומים של גן אחר בבאר שבע שלא הכרתי ונעלם מזמן מתחת לשלושה מגדלי מגורים מכוערים, חניון אספלט ושטח שלפני שנתיים, אחרי שהיה ריק וחשוף שנים ארוכות, נחנך בו גן סתמי, "גן משה צפריר" שמורכב ממדשאות אינסופיות ושלושה וחצי עצים.

תצלומי הגן שאיתרה וזאנה בארכיון, שכן ממזרח לקולנוע קרן ז"ל ולבניין העירייה (שניהם בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל). מהתצלומים עולה כי הרעיון התכנוני היה דומה לגן בשכונה ה': צמחייה עשירה שאינה מדברית בהכרח, שבילי הליכה רחבים ונוחים המתפתלים בין ערוגות ומדשאות ואפילו בריכת נוי עם צמחיית מים. היות והגן הזה נמחק יש כאן הזדמנות מקרית להיזכר בו:

.

.

.

.

.

(2) הגן הזה

בהמשך לעיר העתיקה, תוכננה שכונה ה' על פי אותה זווית בה עוצבה רשת הרחובות של העיר העתיקה, החזיתות פונות לכיוון צפון-צפון-מזרח, מתוך כוונה למזער את פגיעת הרוחות החזקות המלוות בחול ואבק הבאות מכיוון צפון-מערב. שדרות יעלים חוצה את השכונה באותה זווית, כשאדריכלי הנוף נטעו לאורכן עצי צל שנקלטו היטב בקרקע (שאולי הוחלפה לקראת נטיעתם באדמה איכותית יותר שהובאה ממקום אחר). התוצאה יצרה לא רק הצללה והגנה על חזיתות הבתים, אלא גם הצללה כמעט מלאה על המדרכות המלוות את הרחוב הארוך.

שטח הגן כ-45 דונם והוא כולו מוקף עצי צל, המגנים עליו ויוצרים כך עולם בפני עצמו המנותק ויזואלית מבתי השיכון המקיפים אותו. יחד עם זאת שבילי הולכי רגל רבים מחברים את הגן עם סביבתו הקרובה והוא נצפה היטב משדרות יעלים. המטרה לחזק את מעמדו של הגן כמרכז השכונה, מוקמו סביבו מבני הציבור המרכזיים ובהם בתי ספר, גני ילדים, מועדון קשישים (שחבריו משתלבים בגן עם משחקי שולחן), מתקני ספורט וגם פיצוציה שבעצמה מתפקדת כמוקד חברתי.

תכנית הגן פשוטה: שביל רחב מקיף מדשאה מרכזית. האזור כולו מישורי, אך אדריכלי הנוף עיצבו את המדשאה המרכזית בצורת אמפי מלאכותי המפנה את הגב לצפון ופונה לבמה שמאחוריה קיר תמך מחופה בחלוקי נחל גדולים, שסביר להניח נלקחו מאחד הנחלים הסמוכים. מתקני שעשועים מוקמו באזורים מוגדרים מראש לאורך השביל ההיקפי וכן ספסלי ישיבה מוצלים.

.

(3) חזון

בחזון של דוד בן גוריון היה להפריח את שממת הנגב, ובמסגרת זו גם ראה את באר שבע כעיר גנים לכל דבר. הגנים שחזה בן גוריון לא היו גנים בעלי אופי מדברי, אלא גנים אירופאים שטובלים בצמחייה עשירה ומוריקה. הגן המרכזי בשכונה ה' היא תוצר של מימוש החזון. צמד אדריכלי הנוף יהלום וצר שהתמחו בתחילת דרכם המקצועית כמעצבי הנוי בעשרות קיבוצים בכל רחבי הארץ. הם פעלו כאן בדיוק כפי שפעלו בקיבוצים. גם שם טבעו השניים נוף קיבוצי דוגמתי ונמנעו מלנתאים את הטופוגרפיה או הצמחייה לאקלים והסביבה המקומית. השניים עיצבו נוף בקיבוץ בנגב על פי אותו קטלוג צמחים ובאותה תבנית נוף שיצרו בקיבוץ בשפלה, בשרון או בגליל.

"כדרכם של יהלום וצור מאז ומעולם, כל זה אינו טבע כי אם המצאה, בריאה מבראשית. זו מומחיותם" ניסחה באופן קולא תמר ברגר במאמרה "ארקדיה אקדמיה" שניתח את יצירתם של השניים באמצעות תכנון הנוף בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, והופיע בספר "תבנית נוף – הגנים של ליפא יהלום ודן צור" (בבל, 2012). "אין אצלם הכחשה של הבריאה, של משמעות העומק של המעשה שלהם, ובעיקר אין ניסיון עקר לייצר חיבור ללוקאלי. אין לוקאלי, הכל המצאה, הם אומרים. המצאה גמורה  וטבעיות מוחלטת. קסם".

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

★

★

.

.

★

תודה לנירית צור, מירה וזאנה ולגיא נרדי

★