חלון אחורי

אירוע קבוע ויפה שמתקיים בתחום האדריכלות בישראל הוא פרויקט "ארכי-תור" – סדרת סיורי אדריכלות. הסיורים האלה הם לא רק הזדמנות לצאת מהמשרד ולקבל הסברים בשטח מהמתכננים עצמם בתוך הפרויקט, אלא הזדמנות יחידה מסוגה למתכננים להיפגש, לשוחח, להסיק מסקנות ולהתרשם ממבחן התוצאה. עד היום לא הגעתי לאף סיור, אך כשעלה עניין הסיור למודיעין אז נרשמתי. הסיורים הבאים אגב, יהיו בשכונת התקווה (24.3) בראשון לציון בהדרכת האדר' דוד נופר והאמן יעקב אגם (14.5) ופארק מדרון יפו (עליו יש רשימה) ומרכז פרס (שגם עליו כבר כתבתי) בהדרכת אדריכלית הפארק ואדר' יואב מסר ששותף היה לתכנון מרכז פרס (4.6).

מודיעין הייתה אצלי מחוץ למסלולי הסיבובים, היות ונראה שיש גם לי קו אדום  ברמת העניין שהיישוב הזה יכול לעורר אצלי, ולכן השנה החלטתי שאני חייב לחצות גם את הגבול הזה. לאחד הקורסים באוניברסיטה בחוג לגיאוגרפיה בחרתי לכתוב יחד עם רוני עבודה סמינר מקיפה על מודיעין, וליתר דיוק על מודיעין שלב ב'. בעקבות הכנת העבודה הזו העליתי כבר לפני חודשיים רשימה ראשונה על מודיעין שעסקה בפרויקט האקוודוקט בו ביקרתי עם רוני. העיר מודיעין שמאכלסת כ-70,000 תושבים, היא רק חלק משלב א' שבנייתו טרם הושלמה  ובימים אלה שוקדים במשרד השיכון בשיתוף משרד ספדיה אדריכלים על המשך הרחבת העיר ל-250,000 תושבים, "מודיעין שלב ב'".

התכנית מתוכננת מתחת לרדאר בעיקר בגלל התנגדויותיהם של כל העולם – ועל אותם קונפליקטים סביבתיים שאותם העלו תכניות שלב ב' אנחנו כותבים בימים אלה את אותה עבודת סמינר. כך יצא לי בחדשים האחרונים להכיר את מודיעין לפני ולפנים ועד היום ערכנו ראיונות עם קרוב ל-20 בעלי עניין, כך שהצלחנו בזמן קצר לבנות תמונה מלאה יחסית של השחקנים והעמדות השונות הפועלים במקום ובסביבתו.

בכל מקרה, היום התכנסנו לסיור בין מספר  שכונות מגורים  שתכנן משרד האדריכלים מן-שנער (וזה רק קצה מעורבותם בעיר בה הם תכננו 15 שכונות). הנה הם כאן בתמונה למעלה שני האדריכלים אמיר מן ועמי שנער בתחילת הסיור כשהם אוחזים בתכנית היישוב. אמיר מן עבד במשרדו של האדריכל משה ספדיה בבוסטון, וכשחזרו לארץ גויס על ידי משרד השיכון לממש את הקמת העיר שתכנן הבוס שלו הקודם. לאחר שהצליח במשימה, חזר לשולחן השרטוט בשותפות עם עמי שנער ומאז תכננו השניים כאמור מספר מכובד של שכונות ביישוב, כשבמקביל לכך עיצבו והשפיעו באופן חסר תקדים על עיצובה של מודיעין.

את הסיור פתחאדר' יונתן גולני, מי ששימש בתפקיד ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בעת הקמתה עיר. גולני סיפר על הרקע להקמתה. את הרעיון להקים כאן יישוב, העלו כבר אחרי הקמת המדינה וזאת במטרה לחזק את ההתיישבות הישראלית בסמוך לגבול המזרחי של המדינה באותן שנים, אך ההצעה נדחתה. מאז עלתה וירדה ההצעה עד שהועלתה שוב השאלה מה עושים עם כל השטח שבין תל אביב לירושלים. הסוגיה הועלתה בעקבות התפתחותה של התיישבות בדואית לא מתכוננת באזור הזה שלא היה מיושב עד אותה עת. המטרה המרכזית הייתה ליצור ציר מערב-מזרח משמעותי בין תל אביב לבין ירושלים, כשהמחשבה שעמדה בבסיס ההחלטה על הקמת מודיעין כעיר הייתה יותר פוליטית מאשר תכנונית.

כך הוקמה לה מודיעין, כשהיא נוגסת את האוכלוסיה החזקה של ירושלים, לוד ורמלה. כדי להרגיע את אלה שזעקו על עובדה זו שהוכחה, הוציא משרד השיכון מחקר שהוכיח מצידו שאוכלוסיות אלה ממילא היו מהגרות מאותן ערים, ומודיעין שקמה באותה העת הייתה החלופה המועדפת עליהם בסך הכל. אגב, אדר' אורי שיטרית שיושב עכשיו במעצר הודות לחשדות העולים נגדו בפרויקט הולילנד על כך שקיבל שוחד בכדי לקדם את התכנית, שימש בשנות ה-90 עת תוכננה והוקמה העיר כמנהל משרדו של ספדיה בירושלים.

בכל מקרה, אם כבר מזכירים את רמלה – אז את היום פתחתי עם רוני בחומוס ח'ליל שהיה מצוין כמו תמיד.

הסיור החל על מדרגות בניין עיריית מודיעין-מכבים-רעות עם הצגת הרקע להחלטה על הקמת העיר – על ידי אדריכל יונתן גולני, כשבקרע ניבטים מגדלי האווקדוקט שעליהם כבר כתבתי רשימה נפרדת. חלק מהמידע שברשימה הזו, נלקח מתוך הסיכום שנכתב על ידי רוני בתמונה הזו.

.

הנה דוגמה למבנה המוצב בפינת המגרש שזוכה לכתר בראשו ולפינה המתייחסת לרחוב ומשפיעה בתוך כל על תכנון הדירה.

 מאותה שכונה ראשונה, עבר הסיור לשכונה שניה מבין אותן 15 שכונות שתכוננו על ידי מן-שנער במודיעין, שאף היא הייתה מהשכונות הראשוונת שתכננו ביישוב. גם כאן ניתן לראות את המרכיב המבליט את הבניין שבפינת המגרש.

אני משער שההשראה ליצור חצר מרכזית שסביבה ישנה חגורת מבני מגורים בגובה סביר – באה מהפרויקטים היותר מוצלחים שבוצעו בעיר הלבנה בשנות ה-30 וה-40 והם "מעונות עובדים". רק שכאן במקום מדשאה ישנו חניון. וגם כאן קבלנו הסברים על אותה "חצר מרכזית" של השכונה. למרות שהיו עוד כמה שכונות ודווקא נראה לי שהשכונות היותר חדשות וככל הנראה גם היותר טובות, המגרש חניה ועשרות המטרים של גדרות שעלו מכל מקום וכיוון עצבנו אותי, וביקשתי מרוני לחזור הביתה. רוני הסכימה ואף שמחה.

 מה עבר בראש של הבחור/ה שאייר/ה את הגרפיטי הזה על קיר הבניין הזה הפונה לחצר המרכזית/מגרש חניה?

בהתחלה התכוננתי לסיים את הרשימה בנקודה הזו, וכך שכבה לה הרשימה הזו כטיוטה במשך קרוב לחודשיים היות ולא הרגשתי בנוח עם מה שמוצג כאן. מאחר ואני חושב שבאמת מן-שנער הם מהאדריכלים היותר מוכשרים בארץ, ומאלה שמוכנים להשקיע בפרויקטים שיוצאים מתחת לידיהם הרבה יותר מאדריכלים אחרים ולכן זה אפילו יהיה חטא להציג את הדבר הזה, בחרתי להוציא מהמחסן חלק מרשימה אחרת שעוסקת בפרויקט מגורים אחר שתכננו מן-שנער, ובגלל עומס המקומות בהם ביקרתי באותו יום עם שאול (כפר קאסם, קיבוץ אייל, צור נתן וצור יצחק – זה היה השנה,  כמה ימים אחרי סוכות בחרתי בזמנו לוותר על החלק הזה – וכעת הנה הוא כאן.

השכונה החדשה (300 יח"ד) תוכננה על מן-שנער בראשית העשור במזרח רעננה ומשיקה לכביש 4, וכאן באמת ניתן לראות את איכות עבודתם הארכיטקטונית. פרויקט מגורים בעל אופי פרברי מובהק המורכב מחגורת מבני מגורים בני 6 קומות, שבמרכזם 4 מגדלים המתנשאים לגובה 16 קומות וגינה. מרחוק נראה המקום כמו מתחם של קהילה סגורה, אבל כשמתקרבים אליו רואים שפשוט חוץ מהצבת המבנים באתר אין פה שום דבר שיכול ליצור קהילה וכל אחד לעצמו.

אם נרד רגע מהנושא האסתטי שממנו ניתן להתרשם מהתמונות, מה שהפריע לי במיוחד זה העיצוב העירוני של מפלס הקרקע, ובכלל זה מפגש המבנים עם המרחב הציבורי, מפגש המתחם עם המרחב המשיק לו והעיצוב הכללי של המרחב הציבורי. כשביקרנו במקום הייתה שעת צהריים של יום ששי, ולכן לא ציפינו למצוא מישהו מסתובב לו להנאתו במרחב הציבורי, כי פה בטח כולם בנמל תל אביב או בארנה בהרצליה בשעה שכזו. אך למרות השעה והיום, מדובר במקום שאיו בו מה לעשות, וכל העיצוב הדקורטיבי שלו, הוא פתרון שיווקי ולא באמת בא להעניק סביבת מגורים וחיים לבני אדם.