ב-4 בינואר פרסם Asaf Eyal את התמונה הבאה בפייסבוק:
זה נגמר בכמה אלפי שיתופים ברחבי הפייסבוק, כולל מצד שלי יחימוביץ' שניצלה את התמונה לחזק מסרים משלה: …"התמונה ממחישה היטב למה יש להחליף את נתניהו, לא לזחול לממשלתו כדי "למתן אותו", ולהצהיר ברורות שלא יושבים אתו".
כן. אפילו שלי יחימוביץ' שיצאה עם קמפיין "מהשטח" המשלב שילוט מהמחאה לצד גרפיקה נחרצת עם חוקיות של קמפיין בחירות (אדום+כחול+נקודה בסוף), ניכסה את התמונה למטרותיה כי הרגישה שמדובר באותנטיות מהסוג שאינו ניתן לבימוי.
חשבתי לעצמי שככה זה. במערכת בחירות בה מעצבי התודעה הם משרדי הפרסום והיועצים האסטרטגיים יותר מאשר חורצי הגורלות לעתיד שלנו, את העובדות האמיתיות, נטולות האגו והאסטרטגיה, אפשר לראות בחיבורים האמיתיים בשטח. והיכולת לצפות בהן שמורה לאנשים שמסרבים להתעוור. ממש כמו אסף.
חיבורים כאלה נראים כל הזמן, בסביבה הפיזית והדיגיטלית. לפעמים מבלי שאף אחד מתכוון נוצרת תקשורת חזותית מהסוג החזק ביותר. הנה כמה דוגמאות:
צילום מסך: ynet 7.3.2012 | בעמוד הבית מוצגים הפערים בחברה הישראלית
צילום מסך: ynet 15.10.2012 | אנגלו סכסון ו-ynet מציגים: איפה הכסף?
צילום מסך: ynet 15.11.2012 | משרד התיירות ו-ynet מציגים: אחלה טיימינג
צילום מסך: ynet 20.12.2012 | יום רע לעגבניות
צילום מסך: ynet 18.3.2012 | קונספירצית מים?
מתוך סטטוסים מרושעים בפייסבוק | אופס
ונסיים עם ביטוח לאומי, שלא יכולים היו למצוא מילה מתאימה יותר לתיאור הקשר בין האזרחים לבינם.
– –
ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | סטודיו AbadiGuard
הבלוג שעושה כבוד לקונספט 
אז לצחוק או לבכות? 😦
האחרונה הייתה צריכה להיות כמשפט הפתיחה.
"נסבול", בהחלט צחקתי לא מעט, גם על אייל שני והעגבניות, כמו כן עם ה"אל תדווחו" 🙂
תודה!
עוד פוסט מעולה…
דרך אגב, עוד סיבה לבכות עליה היא האתר של ביטוח לאומי, שעדיין לא מסתדר עם שילוב של עברית ואנגלית במשפט משותף, ואבסורד נוסף הוא שאתרים ממשלתיים אינם תומכים בדפדפנים נורמליים…