שירות לכולם

ישבתי לאכול ארוחת בוקר קלילה באיקאה, לפני שמתחילות הקניות.
ובזמן שנגסתי לאיטי במזון שעל הצלחת, שמתי לב למשהו מעניין. בשולחנות שלצידי סעדו כל מיני אנשים. לצד חילונים בגופיה, נצפו גם חרדים, כהי עור ודוברי ערבית וכולם ישבו, אכלו, אבל יותר מכך, פינו בסוף הארוחה את המגשים.
את המגשים באיקאה מפנים לתוך עמדות תחומות בקירות צבועים בכחול ועליהם טקסט בצבע לבן שמסביר בצורה פשוטה למה זה טוב בכלל. שזה נעשה למעננו ולמען המבקרים האחרים. שזה בעצם חוסך הרבה כסף ויחזור אלינו לטובה מתישהו בקרוב, באיזור הקופות. ושתכלס, זה ממש לא סיפור.
והנה ככה, לאור יום (פלוס תאורת פלורסנטים), התיישרנו כולנו לכדי התנהגות לפי החוקים. אף אחד לא מעל לחוק, אף אחד לא מתחתיו. שירות לכולם.

איקאה עשתה כאן מהפכה בעיצוב הבית. את זה כולם יודעים לדקלם. קשה למצוא היום בית בלי ריהוט מאיקאה, או לפחות נציגות של מנורה קטנה. אבל מדובר במשהו גדול יותר. איקאה מכתיבה קודים חדשים ומחנכת אותנו להתנהג אחרת: לקחת חלק. להיות מעורבים.
בניגוד לרשתות הכל לבית כדוגמת "אייס" או "הום סנטר", המתנהגות כחנויות עם מלאי, איקאה לקחה את הצרכן הישראלי צעד אחד קדימה, לפי מסלול מוכתב מראש והכניסה אותו למשחק, לטוב ולרע.

המוצרים בחנות אינם נמצאים על מדפים אלא כחלק ממיצג הוליסטי שמאפשר ללקוח לשבת, לגעת ולאמץ טיפ או שניים בבחירות ובמיקומים נכונים. ברמת המחירים, איקאה שומרת על קונספט פשוט – המחירים הטובים מתאפשרים בזכות שיתוף הפעולה של הלקוחות. מי שמוביל לבד ומרכיב לבד, חוסך כסף. מי שמעורב בתהליך מצ'ופר. ואיקאה מצידה מדריכה, מחנכת ומשתפת פעולה עם הצרכן, מעיצוב החנות עד לעיצוב מדריך ההרכבה. תוך שהיא מייצרת דיאלוג וסביבה ידידותית למשתמש.

היא פונה אל הצרכן כאל מעצב פוטנציאלי המעורב ביצירת הסביבה הביתית שלו ואחראי לה.

והצרכן הישראלי, הנתפס כחולה במחלת ה"מגיע לי", מת על זה.
במאמרו "הסוד המלוכלך של איקאה", בכלכליסט, מסכם פרופ' דן אריאלי את תהליך בניית השידה של איקאה: "אני די בטוח שהשידה הזאת לא היתה הרהיט האיכותי והטוב ביותר שיכולתי לקנות. מעבר לכך, בסופו של דבר לא אני עיצבתי אותה, מדדתי את חלקיה, חתכתי את העץ או קדחתי את החורים לברגים השונים. אבל אני נוטה לחשוב שהשעות שבילינו יחד, השידה ואני, שבהן נאבקתי להרכיב אותה, קירבו בינינו. הרגשתי קשור לשידה הזאת יותר מאשר לכל רהיט אחר בבית שלנו. והרגשתי שגם היא אוהבת אותי יותר מכל הרהיטים האחרים".

– –

Dave Meslin מדבר בהרצאה מרתקת מבית TED בדיוק על עניין המעורבות בכל הקשור להנעת תהליכים גדולים באמת, הרצאה רלוונטית מתמיד במחוזותינו.
כיצד גורמים שלא מעוניינים במעורבות אמיתית של אזרחים מונעים זאת באמצעים הקשורים בתקשורת חזותית, דרך עיצוב (אם בכלל) וחוקים בסיסיים של הנעה לפעולה?
על המסרים הבאים לידי ביטוי בחללים הציבוריים שלנו בהקשר של תג מחיר וחופש הביטוי.
על התפיסה שיש לנו בראש לגבי מנהיגים ולמה בטוח לא מדובר בנו.

את ההרצאה מסיים Meslin בתובנה הבאה: "אם נוכל להגדיר מחדש "אדישות", לא כעוד תופעה פנימית, אלא כרשת מורכבת של חסמים תרבותיים שמחזקת את ההתנתקות, ואם נוכל להגדיר בבירור, נוכל לזהות מהם המחסומים האלה ואז אם נוכל לעבוד ביחד, במשותף לפרק את המחסומים האלה, אז הכל אפשרי".

– –

ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | סטודיו AbadiGuard