ערים בתנועה 2015: לונדון היא העיר החכמה בעולם, ת"א עקפה את ברצלונה אבל בעלת דימוי גרוע, ומה עם ירושלים וחיפה?

לונדון העיר החכמה בעולם

כיום, יותר מתמיד, ערים זקוקות לתכנון אסטרטגי. רק בדרך זו הן יכולות לחפש את הדרך לחדשנות ולקדם את מה שחשוב באמת לעתידן. תהליך התכנון האסטרטגי חייב להיות השתתפותי וגמיש, עם מטרה מרכזית אחת: לעצב פעולות מקיימות התורמות לייחודיות ולדימוי של העיר. בדיוק כמו ששתי חברות מסחריות לא יכולות לבחור באותו מתכון להצלחה, כל עיר חייבת לחפש את המודל המתאים לה.

הניסיון מוכיח כי ערים חייבות להימנע ממבט לטווח קצר ולהרחיב את שדה הראייה שלהן. הן חייבות לפנות לחדשנות כדי לשפר את יעילות וקיימות השירותים, לקדם תקשורת ולערב את תושביהן ועסקיהן בתהליכים. זה הזמן לניהול חכם שלוקח בחשבון את כל הפקטורים והשחקנים החברתיים, עם מבט גלובלי כולל. זו הסיבה, שבעשורים האחרונים, מדינות וישויות בינלאומיות חקרו והגדירו, יצרו והטמיעו אינדיקטורים להשיג מטרות.

המהדורה השנייה של מדד ערים בתנועה של בית הספר לעסקים באוניברסיטת נבארה IESE, שנערך על ידי המרכז לגלובליזציה ואסטרטגיה, מנתח את רמת ההתפתחות של 148 ערים בעולם באמצעות 66 אינדיקטורים, ב-10 מימדים: הון אנושי, הכלה חברתית, כלכלה, ניהול ציבור, ממשל, סביבה, ניידות ותחבורה, תכנון עירוני, הכרה בינלאומית, וטכנולוגיה.

הדוח הוא פלטפורמת מחקר המאחדת רשת של מומחים על ערים וחברות מתמחות, עם ממשלים מקומיים מרחבי העולם, במטרה לפתח רעיונות וכלים חדשניים שיכולים להוביל לערים חכמות ומקיימות יותר, ולהוביל שינוי ברמה המקומית. משימת הפלטפורמה היא לקדם מודל של ערים בתנועה, הכולל גישות חדשניות לממשל ערים, ומודל עירוני חדש עבור המאה ה-21, על בסיס ארבעה פקטורים עיקריים: אקוסיסטם מקיים, פעולות חדשניות, שיוויון בין אזרחים ומקום מקושר היטב.

ערים חכמות הוא הנושא החם ביותר בניהול ערים בשנים האחרונות, כתחום מתפתח, הוא ממשיך להתגבש ולהגדיר את עצמו כל הזמן. בשנים הראשונות הובילו את התחום חברות הטכנולוגיה, שהגדירו עיר חכמה על פי רמת השימוש שלה בטכנולוגיות חדישות לניטור וניהול ערים, אולם בשנים האחרונות, יותר ויותר מנהיגי ערים התבטאו לגבי הצורך להגדיר מחדש את התחום, והציעו ניסוחים שונים להגדרת המושג עיר חכמה, מתוך זוית הראיה של מי שמנהל את הערים בפועל, ומתוך דרישה גוברת והולכת להתרכז פחות בטכנולוגיה, ויותר בתושבים ובאיכות החיים בערים. דוח זה הוא למעשה הגדרה מחודשת ומורחבת של המושג עיר חכמה, הבוחן ממדים רחבים של ניהול העיר, ולא רק את רמת השימוש בטכנולוגיה.

דירוג הערים

לונדון ממשיכה להיות העיר החכמה בעולם, ואחריה ניו יורק (2), וסיאול (3). חמש ערים אירופאיות נוספות מובילות את הדירוג בעשירייה הראשונה – פריז, אמסטרדם, וינה, ז'נבה ומינכן, וכן שתי ערים אסייתיות – טוקיו וסינגפור, כשהאחרונה מטפסת 11 מקומות בשנתיים האחרונות. בין 25 הראשונות, 15 ערים הן מאירופה, 5 מצפון אמריקה, 4 מאסיה ואחת מאוקיאניה. לפיתוח העירוני בדרום אמריקה ובאפריקה יש עדיין מקום רב לשיפור, כשהעיר המובילה בדרום אמריקה, סנטיאגו, צ'ילה, מדורגת 86, והעיר המובילה באפריקה, קייפטאון מדורגת 117.

ההצלחה של לונדון, שמצטיינת בממדי ההון האנושי, ניהול ציבורי והכרה בינלאומית, נפגעת רק על ידי הביצועים הנמוכים במימד ההכלה החברתית, בו היא מדורגת 90 מתוך 148. הכלה חברתית היא גם אחת החולשות הגדולות ביותר של ניו יורק, המדורגת 2, ובמדד זה היא מדורגת 103, ובמדד הסביבה 111. מנגד ניו יורק מדורגת ראשונה בכלכלה ושנייה בטכנולוגיה.

בנוסף להתקדמות שמציגה סינגפור, כעת במקום 10, יש לציין את העלייה המהירה של הונג קונג שטיפסה תוך שנתיים ב-15 מקומות למקום ה-17. במקביל, בוסטון וברצלונה התקדמו ב-13 מקומות כל אחת לדירוג 11 ו-34 בהתאמה. בחלק התחתון של המדד, שנגחאי מתקדמת ב-19 מקומות ומדורגת כעת 83. גם סרייבו עולה מתחתית הרשימה ומטפסת ממקום 135 ל-120. במקביל יש גם ערים שמתדרדרות: שטוקהולם יורדת מ-12 ל-24, וריו דה ז'ניירו מתדרדרת ב-16 מקומות ל-133.

תל אביב מדורגת במדד במקום 32, לאחר שבשנה שעברה דורגה 35, וב-2012 36. תל אביב מדורגת שנייה באזור המזרח התיכון, ומקדימה אותה רק דובאי שמדורגת 30, ושירדה בדירוג מ-28 בשנה שעברה. במקום השלישי במזרח התיכון מדורגת אבו דאבי (55) ואחריה חיפה (57) עם ירידה של 3 מקומות מ-2012. את החמישיה הראשונה של אזור המזרח התיכון סוגרת ירושלים (58) שטיפסה תוך שנתיים ב-8 מקומות. בניגוד לאזורים אחרים בעולם, בהם פיזור הערים החכמות הוא נרחב ועל פני מדינות רבות, הערים החכמות של המזה"ת מתרכזות בשתי מדינות בלבד – איחוד האמירויות הערביות וישראל. הדוח מציין מספר ערים אליהן כדאי לשים לב, ובינהן מציין את תל אביב (32) שמדורגת 4 בעולם בתכנון עירוני ו-5 בניהול ציבורי.

תל אביב, ירושלים וחיפה – המדדים

הפער בין דימוי העיר לתוצאות המחקר

בנוסף לדירוג הנ"ל הדוח גם בוחן את המדד ביחס למדד הדימוי העולמי של הערים. הדימוי, על פי ה-Reputation Institute עורך סקר בין 22,000 אנשים בעולם כדי לבחון את האמון וההערכה לגבי ערים והקשר הרגשי כלפיהן. התרשים מציג את הערים כשכל אלה המופיעות מעל הקו סובלות מדימוי נמוך ביחס לתוצאות המחקר, בעוד שלגבי אלה שמתחת לקו המצב הפוך.

דוגמאות לכך הן ניו יורק וסיאול המדורגת 2 ו-3 במדד ערים בתנועה אבל מדורגת רק 25 ו-77 במדד הדימוי, בהתאמה. הדבר נכון גם לגבי ערים כמו סינגפור, הונג קונג ותל אביב, שלגבי האחרונה בולט במיוחד הפער בין הדימוי שלה בעולם לבין התוצאות שהעיר מציגה במחקר. מנגד, ערים כמו סנטו דומינגו או פירנצה ומילאנו נהנות מדימוי טוב בהרבה מהמצב שמציג דוח ערים בתנועה, וכן הערים ברצלונה, ריו דה ז'ניירו וונקובר. הערים הקרובות לקו הן אלה שהדימוי שלהן תואם את תוצאות המחקר, וכאן ניתן למצוא את בודפשט, טורונטו, פרנקפורט ושטוקהולם.

הדוח מציע סדרה של מסקנות והמלצות על בסיס המחקר וטוען כי אין מודל הצלחה אחד, וערים צריכות להפסיק לחפש נוסחה יחידה ולהגדיר את סדרי העדיפויות שלהן על פי החוזקות והחזון לעתיד. אין זה מספיק להיות מצטיין בתחום אחד, והדוח מוכיח כי ערים מסוימות מובילות בתחום ספציפי, ועדיין מדורגות נמוך בדירוג הכללי. יש לבחון את התמונה הכוללת והממדים השונים בדוח משפיעים זה על זה.

דירוג ערים בתנועה – הערים החכמות בעולם

מאמרים קשורים: ברצלונה היא עיר חכמה, עכשיו קטלוניה כולה תהיה חכמה | אמסטרדם עיר חכמה |איך תל אביב זכתה בפרס העיר החכמה והיא לא ידעה שהיא כזו? | מדריד משיקה את טכנולוגית העיר החכמה | דובאי רוצה להיות העיר החכמה בעולם