מיניאטורה ביום: איך עושים עציצים קטנים ומקסימים

כמה שזה קלישאה לתת במתנה עציץ גדול, ככה זה לגמרי רענן לתת עציץ מיניאטורי. הגשתי פעם שני עציצים כאלו כתשורה למורה שממש הערכתי, והרגשתי שהנה בוראת המטאפורה את עצמה למול עיני. היא הצמיחה אותי ואני הודיתי לה בירוק קטן, מחייך. בדיוק את זה רציתי להגיד.

שלא לדבר על זה שעציץ קטן הופך כל פינה בבית בובות לטיפה יותר צרפתית וטיפה יותר מתוקה:

טוב אז איך?

לעציצים עצמם: קונים כנים שמשמשים ילדי גן להכנת חנוכיות. יש כאלו בשפע בכל חנויות היצירה. (אגב, אם אין כנים מאיזו סיבה, אפשר גם להשתמש בפעמוני מתכת קטנטנים הפוכים על גבם). בתחתיתם שמים חתיכה קטנה של דבק בלו-טאק או חתיכה קטנה של פלסטלינה. מעל ממלאים את העציץ בקפה נמס מעורבב בדבק פלסטי. יש לנו עציץ ואדמה. עכשיו מקשטים מבחוץ בצבעים אקריליים. להכנת העציצים שבתמונה תחמתי את איזור הצביעה במסקנטייפ וצבעתי בשכבת ירוק בהיר שמעליה משיחות לא סדירות של צבע זהב.

לגבעול העץ: קוטפים ענף יבש מאיזה צמח בגינה ליד הבית וקוטמים מתוכו פיסה קטנה ישרה יחסית.

לראשי העצים: קונים כדורי קלקר קטנטנים (בשקל סטור) או חרוזים קטנים. טובלים בדבק פלסטי ואז בדשא. אני מזכירה, אפשר לקנות דשא למודלים של אדריכלים בחנויות כמו ארטא בנחלה או באקוורל, ואפשר לייצר אותו לבד מפימו מגורר בפומפיה (לא לערבב עם הפומפיה היעודית לאוכל, זה רעיל) ומוקשה בתנור.

נועצים את גבעול העץ בראש העץ, ואת כל העסק בפיסת הפלסטלינה ששיקענו מבעוד מועד בעציץ. וזהו.

נכון פשוט? ונפלא ליצירה עם ילדים, כי הם מבלים חצי שעה בקישוט העציץ הקטן, שלוש דקות במריחת הצבע שנשאר להם על הידיים על כל מתחם הסלון, ועוד שלוש שעות עם אמא בנסיון לנקות. במצטבר העברנו עוד בוקר. מה רע.