האיש שלי אינו מחבב בשמים, קרמים, חורים באזניים וכל דבר שאינו טבעי. היתרון: בעת שאני מקבלת את פניו אני מרגישה ממש בסדר עם עצמי גם בלי להדיף שובל של מושק טהור. החסרון: חדוות התמרוקים שלי נשארת ללא מענה. כשאנחנו מגיעים פעם בעשר שנים להיכלות הדיוטי פרי, הוא אשכרה רוצה שנחפש לו אוזניות לטלפון ואז נלך לשתות קפה. נורא. הפתרון: כתמיד, מיניאטורות. אני מכינה לעופרי הקטנה בקבוקוני בושם קטנים ואז לא מרשה לה לגעת בהם כי אני עכשיו משחקת.
ובכן איך?
קופצים לחנות החרוזים וקונים חרוזים יפים בכל מיני גדלים, חרוזי כיפה שמתלבשים מעל חרוז, והכי גאוני: את המתכות להכנת עגילים צמודים לאוזן. גם את הבסיס שעליו אמורים להדביק קישוט וגם את הסוגר.
עכשיו מרכיבים ומדביקים. הופכים את העגיל כלפי מטה, כך שהמשטח שעליו אמורים להדביק את הקישוט הופך לבסיס הבושם, משחילים מעל חרוזים וחותמים בחרוז קטן, בחרוז כיפה או בסוגר של העגיל.
כמה פשוט ככה מספק. בתמונה אפשר אפילו לראות את דבק הבלו-טאק מבצבץ. חיברתי את החלקים איתו באופן זמני וככה עופרי יכלה להגיד איזה צירופים יפים בעיניה ולפרק ולהרכיב כרצונה לפני ההדבקה הסופית.
המתקדמים יכולים להוסיף גם צינורית קטנה להתזת הבושם (חתיכת חוט ניילון), או תוויות לעיטור (אני מזכירה- אפשר לחפש פרינטאבלס ברשת).
עוד סוד נהדר:
בשביל מגש לבשמים אפשר לרוקן את המגשית הקטנה של צללית העיניים. הרעיון הזה לפחות אפשר לי להשתמש באיזה אופן בכל הצלליות שאלכס ביקש שלא אשים.
אפשר גם לארוז למתנה בתוך שקיות קטנטנות שכאן הוראות ההדפסה שלהן.
נכון משמח לב?
oritgidali.wordpress.com 
הי אוריתה
אני מציקה פה בבקשה פרקטית ובודקת האם היא אפשרית –
באופן מפתיע עבורי, חושבת ברצינות להזמין את בתי הקטנה ,שכבר לא כל כך קטנה, ליצירת מיניאטורה ביום
וזה אומר לנסוע לקנות את המצרכים קודם (מה שאין בבית) – ומכיוון שאת יודעת שאני גרה קצת בסוף העולם שמאלה – ולא מאד אוהבת להסתובב בחנויות בעיקר לא בימי חג הומים – האם יש מין אופציה כזו לדעת מה אני צריכה שיהיה בשביל כל המינאטורות השבועיות ?
תודה!
קרן
יש!
אפשרות ראשונה היא לקנות:
לבקבוקוני בושם
חרוזים ומתכות להכנת עגיל צמוד לאוזן. דבק טוב או בלו-טאק.
לספרונים
דפים עם דוגמא יפה וקרטון מקופסת הקורנפלקס או שווה ערך וחוטי תפירה פשוטים או מגזין נשים וסכין חיתוך יפני.
לסלסלה
חוטי רקמה או חוט קרושה, דבק בד
לעציצונים
כדורי קלקר קטנים או חרוזים עגולים, כנים להכנת חנוכיות, חתיכת פלסטלינה או טוב מזה דבק בלו-טאק ופימו ירוק או לחליפין דשא שמשתמשים בו במודלים של אדריכלים.
את הדשא ובכלל את כל הציוד יש באקוורל בצומת רעננה, אני יודעת בדיוק מוחלט שרק אישה עם צירים נוראים מסוגלת לו, שלוקח לך עשרים דקות להגיע לשם נוצצת עיניים.
עלויות צפויות: כדורי קלקר שני שקל, כנים כנ"ל לאחד, דשא שישה שקלים לשקית.
לחדר האוצר
המון חרוזים יפים, חתיכות עץ דקיקות בכל מיני צורות במיוחד ריבועים מלבנים ועיגולים גדולים וקטנים. מקלות ארטיק. מגיע בשקיקי הניילון שמוכרים בהכל בשני שקל או בהכל בדולאר. צבע זהב.
עלויות צפויות: חמישה שקלים לכל אחת מחבילות העצים הקטנים שמספיקים לשנתיים, חרוזים בין אפס (שרשרת שהתפרקה) לעשרים שקל. צבע נדמה לי שמונה שקלים לבקבוק.
ללוח המודעות:
דפים יפים וחתיכת שעם דקיקה מניילוני השני שקל סטור.
כמו-כן כדאי לארגן מראש קופסה לבית הבובות. קופסת נעליים או מסגרות עמוקות של איקאה או קופסה מדוגמת ממשלוחי השוקולדים לחג.
אפשרות שניה:
לנסוע לרחובות ולהתקבל במצהלות. להצטייד בכל מה שצריך ולנהוג הביתה. זה יהיה כל כך נפלא לראות אותך בלי להצטרך ללדת בשביל זה.
יו, אני בשוק. מופלא!
אורית חמודתי,
רעיון נוסף הקשור לבקבוקים, לכי לקופת חולים ובקשי מהאחיות שישמרו לך
בקבוקוני חיסונים…
הם זעירים ושקופים. אפשר לעשות מהם בקבוקוני בושם ובקבוקים לחלב ומיץ במטבח ובקבוקים לסבון נוזלי במקלחת..ומה לא!
היה כיף ללמוד ממך
יונת