מזווה קטן וסודות האוכל המיניאטורי

סוף הקיטנות מגיע, חם, המחאה הלא חברותית של הילדים בשיאה וזה הזמן לשלוף את הפעילויות שיכולות לגייס את כולם לימים שלמים. כמו למשל להכין מטבח מזערי. כזה שאפשר להכין בו עוגה קטנה, עוגיות, מאפים. כזה שאפשר להרגיש בו, ולא לראשונה השבוע, את נצחון הדברים הקטנים.

ונתחיל בהקמת מזווה. מזווה. שנים רציתי שיהיה לי מזווה.

כלומר, זה לא שאין לי מזווה בבית. בטח שיש. ארון מטבח שבו אני מאחסנת מאה שקיות ניילון מלאות קטניות. את השקיות האלו קניתי כנראה כשהייתי צעירה מאד מתוך מחשבה שבני ביתי ינטשו את הבשר ויעברו לתזונה מוסרית. למרבה האירוניה מאז גדל בתוך האוכל הצמחוני דור של בעלי חיים קטנים. והנה אני מקץ שנים, זורקת בזעם עוד שקית ומתנחמת רק בעולם המוקטן. עולם בו יש לי באמת ארון מגדנים מואר ומטופח ממש כמוני. אישה עם שיק של סרט צרפתי ורמת תחזוקה של סרט אנגלי. נו, הסרט הזה, הנעים, זה שיש בו לכולם משרתים.

מה עושים?

1. קונים קופסת עץ לתליית מפתחות. יש בחנויות יצירה. אפשר לקשט בפס עדין של נייר דבק צבעוני. אם יש רשת מעצבנת שמגנה על המפתחות לעקור ולהשתמש כרשת לתנור המיניאטורי, אם אין- יופי.

2. מצפים את גב המזווה בנייר או במפית יפה. אפשר גם להוסיף לוחית שם קטנה שדיו מעטר את שוליה. כל לוחיות העץ הלבבות והמקלות- מחנויות יצירה בשקיות השני שקל.

3. מוסיפים מדפים מעץ (בשביל לחתוך מדף קטן שאלתי בפעם הראשונה ג'יגסאו משכן, וגיליתי שזה מכשיר גאוני שחוסך שנים של אבולוציה גברית. כפתור אחד והופ, העץ נחתך בדיוק למידה הנכונה. אני זוכרת את היום המאושר. התייחדתי בחדר עם משור הקסם החשמלי, יצאתי, ניערתי מעלי קצת שבבים, ובישרתי לבני המשתאה שחתכתי את הכל עם השיניים). אם רוצים מדביקים פס תחרה על המדפים כדי להוסיף לווית חן וכדי להמלא שוב בנשיות שוצפת.

1. אם רוצים- בצד הארון מוסיפים מובייל קטן משני לבבות עץ ועליהם מדבקות. את קצות הלבבות מכתימים בדיו חום כדי שייראה מיושן.

2.אם רוצים- אפשר להכתים את דפנות הארון בדיו חום ליישון. אפשר לצבוע את כל הארון או להשאיר בצבע עץ נייטרלי כי יאללה, בואו נגיע למשימה הנעימה:

המשימה הנעימה- למלא את המזווה

נתחיל מהדברים שאני לא מבינה איך לא מספרים לכל מי שמקיש מינאטורות בגוגל:

חמישה סודות שהופכים את משימת הקמת המזווה לעונג גופני ממש.

1. יש ברשת כזה דבר שנקרא printables כלומר, עטיפות, למשל של מוצרי מזון, סרוקות, מוקטנות לגודל מיניאטורי ומוכנות להדפסה והרכבה עצמית. עופרי ואני גילינו באיחור מצער את מילת הקסם הזו. כמו שאתם רואים אין עוד קופסאות במזווה, אבל הבעסה של אוגוסט עוד לפנינו, ובעסה פותרים בעזרת אוכל. נשב לנו ימים חמים וארוכים, נדפיס פרינטבלס, נקפל ונמלא את המזווה במיני מיני קופסאות תה מעודנות, קופסאות רקיקים, גלידות, וכמיטב המסורת הצרפתית גם באריזות קורנפלקס ודוריטוס.

2. יש ביוטיוב המון הדרכות לאיך מכינים מזון מפימו. בסוף הרשומה יש לינק למדריכה שאני מחבבת במיוחד.

שוב, גם את זה גיליתי באיחור. הכנתי בשמחה לחם פימו מיניאטורי, ורק בדיעבד גיליתי שיכולתי לחספס את המשטח שלו בעזרת גרגר פלפל שחור. הכנתי פיצה ורק בדיעבד גיליתי שיכולתי להוסיף לה גון שריפה חום בעזרת צבע גיר. הכנתי עוגה ורק בדיעבד גיליתי – רגע, את זה דווקא כן גיליתי בזמן. ובכן

3. אפשר לקנות קצפת לעוגות פימו. אין מושלם מזה. קצפת. אני רוצה תמיד ידיים.

4. ובאותה חנות ברשת ובדומות לה אפשר לקנות גם תבניות סיליקון קטנטנות. מכניסים את גוש הפימו הרוטט מלישה לוחצים קצת ויוצא ופל בלגי מושלם. או פרח. או עוגיית אוריאוס. מושלמת. אני לא מבינה איך המסך לא מהבהב כשאני מקלידה את המידע הזה. בחמישים דולאר באטסי אפשר להשיג ציוד שסוגר פעילות פימו לשלוש מסיבות ימי הולדת שונות לבנות בטווח גילאים רחב, ולפעילות יום הולדת אחת לבנים עם הורים ליבראליים.

5.ובאותה חנות  וגם בארץ אפשר לקנות פימו נוזלי. בואו ננסח את זה במונחי מזון מיניאטורי:  רוטב פסטה אדום, רוטב שוקולד חום, רוטב תות לגלידה המיניאטורית. אפשר, אגב, לייצר את הרטבים האלה לבד בעזרת דבק פלסטי מעורבב בצבעי גיר, צבעי פנדה או קפה נמס. כך או כך זה יוצא יפהפה. נראה לי שיום אחד אלכס ימצא אותי בסלון טורפת את יצירות המזון הקטנות אגב כך שאני ממלמלת: אלו קלוריות קטנות. קלוריות קטנות.

בתמונה: 1- עוגיה שאת המשטח שלה חיספסתי בעזרת סקוטצ'ברייט. זה לא אמיתי כמה שזה נראה אמיתי. חבל שאני לא שולטת עדיין לגמרי בפוקוס של המצלמה ואתם לא יכולים לראות. 2- מגש מפימו. אפשר לעטר במדבקות דקאלים מכל חנות יצירה. 3- תבנית הוואפל, רוטב השוקולד וגם- הו- הצלחת הלבנה משמאל מחנות החלומות ברשת. גם צלחות כאלו, אגב, כנראה שאפשר לעשות בייצור עצמי. מסתבר שיש כזה דבר שנקרא אבקת פורצלן שמתייבשת באוויר. כשאנסה אדווח. בינתיים מרבית הצלחות שלנו עשויות צדפים יפים.

הנה הלינקים. אם מישהו רוצה לעשות איתי החלפות על תבניות סיליקון, רק תגידו. אני מתקמצנת על עוד משלוח מחו"ל אבל מתה לעבוד עם תבנית פשטידה מיניאטורית או תבנית קאפקייקס, או- טוב. אולי אני אבקש את זה מתנה ליום הולדת שלושים ושבע ורבע.

חנות האטסי למזון פימו מיניאטורי החצוף סגר דווקא באוגוסט, אבל תרשמו באתר שלו ותחכו לו. שווה. בינתיים מילת חיפוש באטסי ובכלל: miniature food molds

הדרכות לדוגמא להכנת אוכל פימו, חפשו נוספות ביוטיוב מילות חיפוש שיעזרו: kawaii  /dollhouse miniature food

פרינטאבלס אוכל לדוגמא מילות חיפוש שיעזרו: dollhouse printables

נ.ב ובעניין אחר לגמרי. היום אני רוצה להמשיך את הניסוי שהתחיל ביום חמישי באוהלים בתל אביב: לכתוב שיר אחד שכל אדם כותב בו שורה. אם בא לכם להצטרף- נפגש בשש במאהל בירושלים.

10 תגובות

מתויק תחת מיניאטורות

10 תגובות ל-“מזווה קטן וסודות האוכל המיניאטורי

  1. אוקיי, לכו תעשו תכניות עם מהפכה. ובכן בשל צעדת מחאה בירושלים נדחתה הסדנא והיום תהיה רק קריאת שירה. עדכונים יגיעו.

  2. יצירתיות משובבת, כתיבה שגומרת אותי (!) אני מתענגת על כל פוסט… גם אם אני צריכה להשלים פערים של כמה ימים במכה 🙂 את שגעון המיניאטורות קשה לי להבין (משיקולי פרקטיקה פולנית/עלות תועלת ועוד כל מיני דרכים להגדיר איך התהיה המתבקשת – אפשר להשקיע כל כך הרבה זמן והתכווננות על משהו כל כך זערורי?…), אבל להתפעל קל מאוד – וכולי התפעלות! נראים אמיתיים עד חשש לנגיסה

    • יצירתיות היא לא פעולה כלכלית. בכל מקרה להשקיע זמן בליצור זה לא הגיוני, אז כיוון שלעשות מיניאטורות זה מה שגורם לי לשמוח, אני הולכת על זה. זה ממש במונחי התאהבות. כשיעבור לי בטח אכין עוגה בגובה שני מטר כפיצוי. מקווה שתבואי אז לקפה כדי לעזור לי לחסל אותה.

  3. מיר

    מוכשרת, כל כך כל כך מוכשרת !

  4. שובל

    יש לי שאלה איך מכינים קצפת אם אילו חומרים ואם אפשר לעשות קצפת מפימו נוזלי ואם יש תבניות סיליקון בארץ באזור המרכז ראשון לציון ?

    • אני לא יודעת, אני הלכתי על אופצית הזמנה בדואר. ראי לינק מצורף. אם את רוצה מחומרים מקומיים, הייתי מנסה סיליקון לבן. מממ מעניין אם יצליח.

  5. אני הרבה יותר מוכשרת ממי שפיסלה את זה כי אני פיסלתי דברים חמודים יותר יפים יותר והם נראים אמיתיים יותר ממך יא חתיכת פסלת גרועה שלא מבינה כלום בפיסול

כתיבת תגובה